דברי קודשו של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מהשיעור שנמסר אמש, יום שני, לאחר תפילת מעריב ליל י"א ניסן:
כָּתוּב "וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ". מִי דָּחַף אוֹתוֹ? מָרְדֳּכַי. אֵיךְ הוּא יָדַע… אֵיפֹה הוּא לָמַד? בְּשׁוּבוּ בָּנִים. אֵיךְ הוּא יָדַע לִדְחֹף אֶת הָמָן? מִסְכֵּן הָמָן, הוּא כָּל דָּבָר הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַמֶּלֶךְ. כָּל דָּבָר מִתְיַעֵץ עִם הַמֶּלֶךְ. הוּא הָיָה הָכִי מְמֻשְׁמַע בָּעוֹלָם, הָכִי צַיְתָן. אֲבָל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אָמְרָה לֹא! צְרִיכִים לִתְלוֹת אוֹתוֹ. אָז הַמֶּלֶךְ מִקֹּדֶם הוּא תָּלָה אֶת וַשְׁתִּי, בִּגְלַל שֶׁהָמָן אָמַר. עַכְשָׁו הוּא עָשָׂה הָפוּךְ, תָּלָה אֶת הָמָן כִּי אֶסְתֵּר אָמְרָה.
אֵיפֹה אֶסְתֵּר לָמְדָה? גַּם בְּשׁוּבוּ בָּנִים. אֶסְתֵּר הָיְתָה תַּלְמִידָה בְּשׁוּבוּ בָּנִים, שָׁם הִיא לָמְדָה לִתְלוֹת אֶת כָּל הָהָמָנִים שָׁם הִיא לָמְדָה שֶׁאֵת הַמָּן צָרִיךְ לִתְלוֹת אֲפִלּוּ שֶׁהוּא כָּזֶה צַיְתָן כָּזֶה יֶלֶד טוֹב. כָּזֶה יֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם. אֲבָל צְרִיכִים לִתְלוֹת אוֹתוֹ אֵין שׁוּם בְּרֵרָה.
השיעור בדקה 39:42
אֲבָל זֶה לֹא עָזַר שׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ שֶׁהִיא כְּבָר תָּלְתָה אֶת הַמָּן, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר תָּלוּ אֶת הַמָּן, הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהּ "וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לְהָשִׁיב" חָתַמְנוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אִגְּרוֹת! זֶה לֹא אִגֶּרֶת אַחַת, זֶה מֶעֲתֵקִים. כִּי כָּתוּב שֶׁהָיָה שָׁם שְׁתֵּי אִגְּרוֹת, אִגֶּרֶת אַחַת הָיְתָה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד". אֲבָל זֶה סוֹדִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הִיטְלֵר, "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" זֶה הָיָה רַק לְרָאשֵׁי הֶעָרִים לְרָאשֵׁי הַגֶּסְטַפּוֹ. לְכָל הָעוֹלָם הָיָה סְתָם, מַחֲנוֹת עֲבוֹדָה, מַחֲנוֹת הַבְרָאָה, יְלָדִים לְבָתֵּי סֵפֶר, יְלָדִים לֹא לָמְדוּ. פָּתְחוּ בָּתֵּי סֵפֶר לַיְּלָדִים, לָקְחוּ יְלָדִים אָמְרוּ זֶה יִהְיֶה בָּתֵּי סֵפֶר מְסֻדָּרִים. פֹּה יוֹרִים פֹּה טִילִים, הַכֹּל מְסֻדָּר הָכִי יָפֶה. אֲבָל הַתָּכְנִית הָאֲמִתִּית שֶׁל הִיטְלֵר זֶה הָיָה סוֹדִי, אוֹתוֹ דָּבָר אֵצֶל הָמָּן הָיָה מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁבַע אִגְּרוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים מַמְלָכוֹת, אִגְּרוֹת, חוֹתְמִים. אֶסְתֵּר אוֹמֶרֶת 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה קוֹרֶה כָּאן?' אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר 'תִּסְלְחִי אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי…' לָמָּה כָּתוּב "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ…"? הוּא הָיָה אוֹמֵר לָהּ 'אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי'. אֶסְתֵּר אָמְרָה לוֹ, אַתָּה אוֹמֵר לִי 'אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי'? "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ" אֲנִי הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ, נו תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ! אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר "וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לְהָשִׁיב". חָתַמְנוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אִגְּרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי…"