שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור שמורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מסר אמש לאחר מעריב ליל יום חמישי ו' ניסן:
פרשת הנשיאים ואליהו הנביא:
אָז הָיָה אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר, שֶׁהוּא נִכְנָס לְתוֹךְ הַצּוּר. "וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל הַצּוּר", וְיֵשׁ נִקְרַת הַצּוּר וְיֵשׁ תִּקְרַת הַצּוּר וְכָל הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לְתִקְרַת הַצּוּר, שֶׁהוּא יִהְיֶה תָּמִיד בְּתִקְרַת הַצּוּר. וְאָז מֹשֶׁה רַבֵּינוּ צָם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, אָז אַחֲרֵי שֶׁהוּא צָם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. אָז הוּא כְּבַר פָּשַׁט אֶת כָּל הַגּוּף. אָז אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שָׁאַל אֶת ה', ה' אָמַר לוֹ "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"? מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן, מַה אַתָּה נִכְנַסְתָּ לְכָאן? מַה בְּלִי רְשׁוּת. לֹא הָיָה לוֹ וִיזָה, אָז ה' אָמַר לוֹ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה? "מָה לְךָ פֹּה" אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן "מַה לְךָ פֹּה". אָז הוּא אָמַר מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת "עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" עָזְבוּ בְּרִיתְךָ, עַכְשָׁו תֵּלֵךְ לְכָל הַבְּרִיתוֹת עַכְשָׁו יִהְיֶה לְךָ עֹנֶשׁ כָּל בְּרִית אַתָּה חַיָּב לְהִשְׁתַּתֵּף אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ עֶשֶׂר בְּרִיתוֹת. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה, מִילְיוֹן בְּרִיתוֹת הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמִילְיוֹן בְּרִיתוֹת. בְּיוֹם אֶחָד בַּשְּׁנִיָּה אַחַת בְּמִילְיוֹן בְּרִיתוֹת. אָז שׁוֹאֲלִים מָה זֶה עֹנֶשׁ?! מָה, זֶה זְכוּת לִהְיוֹת בְּכָל הַבְּרִיתוֹת. אֵיזֶה עֹנֶשׁ זֶה!? הַלְוַאי שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה בְּכָל הַבְּרִיתוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַלְוַאי שֶׁנֵּלֵךְ לְכָל הַבְּרִיתוֹת. מָה זֶה כָּאן כָּתוּב "וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר", שָׂשׂוֹן זֶה בְּרִית מִילָה, בְּרִית מִילָה. שֶׁהֵם גָּזְרוּ עַל בְּרִית מִילָה. כִּי אַנְטִיּוֹכוּס הוּא נַתָּן שְׁמוֹנֶה יָמִים, אַנְטִיּוֹכוּס הָיָה הַקַּמְצָן הֲכִי גָּדוֹל בָּעוֹלָם, הוּא לֹא הִסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. יוֹם כְּמוֹ עַכְשָׁו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה יוֹם אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר, שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. הוּא אָמַר רַק שְׁמוֹנֶה, מַסְפִּיק רַק שְׁמוֹנֶה אָז עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּבְּעָיָה אֵיךְ אֲנַחְנוּ מַכְנִיסִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשְׁמוֹנֶה? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֲנִי לֹא לָמַדְתִּי חֶשְׁבּוֹן אֵיךְ זֶה… אֲבָל בְּנִיסָן אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרִים, נִיסָן זֶה נִפְלָא יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה יוֹם, אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים חֲגִיגוֹת, וְשָׁרִים וְשָׁרִים.
אסתר המלכה לא ויתרה:
אֲבָל בַּסּוֹף אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה זֶה תִּשְׁמְעִי זֶה הַכֹּל אָבוּד, כְּבָר תָּלוּ אֶת הָמָּן. כִּי שׁוּבוּ בָּנִים עוֹשִׂים הַכֹּל הָפוּךְ, כָּל דָּבָר עוֹשִׂים הָפוּךְ, אֲפִלּוּ… הֲרֵי תָּלוּ אֶת הָמָּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד. אֶסְתֵּר אָמְרָה אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, הוּא לֹא נָתַן לָהּ. הוּא אָמַר 'אַתְּ לֹא תִּשְׁתִּי אַרְבַּע כּוֹסוֹת אֲנִי מַזְהִיר אוֹתָךְ אַתְּ לֹא שׁוֹתָה טִפָּה', 'תֵּן לְגִימָה'… 'לֹא! אֲפִלּוּ לְגִימָה לֹא'! 'טִפָּה'… 'לֹא'! אָז מָה יִהְיֶה כָּאן מָה יִהְיֶה הַסּוֹף. פִּתְאֹם הִיא רוֹאָה אָז אָמְרוּ " יְחַלְּקוּ בְגׇדַי לָהֶם" כְּבָר הָיָה שִׂמְלוֹת נֶשֶׁף, אֶלֶף שִׂמְלוֹת נֶשֶׁף הָיָה לָהּ, כְּבָר חִלְּקוּ אֶת הַכֹּל. "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל", אֶת כָּל הַשְּׂמָלוֹת חִלְּקוּ. פִּתְאֹם אָמְרוּ עַכְשָׁו יִתְלוּ אוֹתָהּ. בְּתֵשַׁע… הַיְּלָדִים לֹא רָצוּ… יְלָדִים קְטַנִּים בִּשְׁמוֹנֶה בַּמִּטָּה. אֲנִי מַזְהִיר אֹתְכֶם! כָּל הַקְּטַנִּים בִּשְׁמֹנֶה בַּמִּטָּה! מַהֵר לָלֶכֶת לִישֹׁן!. הַיְּלָדִים לֹא הִסְכִּימוּ, הֵם רוֹצִים לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁתּוֹלִים אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. הוּא אָמַר הַלַּיְלָה תּוֹלִים אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, פִּתְאֹם מָה רוֹאִים? בִּמְקוֹם לִתְלוֹת אֶת אֶסְתֵּר, תָּלוּ אֶת הָמָּן. זֶה דָּבָר נוֹרָא, הָמָּן לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר לֹא טוֹב, הַכֹּל הוּא… כָּל דָּבָר הוּא שָׁאַל אֶת הַמֶּלֶךְ. הוּא לֹא עָשָׂה סְתָם דְּבָרִים, כָּל דָּבָר הוּא הָיָה מְמֻשְׁמָע, הוּא הָיָה צַיְתָן, הוּא כָּל דָּבָר הוּא עָשָׂה מָה שֶׁהַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ. הֵבִיא לוֹ עֶשֶׂר אֶלֶף כִּכָּר כֶּסֶף, אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת הַיְּהוּדִים. הוּא אָמַר לוֹ קַח אֶת זֶה בַּחֲזָרָה לֹא צָרִיךְ אֶת הַכֶּסֶף, אֲנִי לֹא מוּכָן לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִים אֵין לִי כֹּחַ. הוּא אָמַר תִּרְאֶה מָה קָרָה לְסִיסְרָא, מָה קָרָה לְפַרְעֹה מָה קָרָה לְסִיסְרָא.
מעשה סיסרא וגבורת יעל:
אַתָּה יוֹדֵעַ מָה קָרָה לְסִיסְרָא? סִיסְרָא זֶה פַּעֲמַיִם הָמָּן, לָמָּה סִיסְרָא זֶה פַּעֲמַיִם הָמָּן? "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם", צָרִיךְ לְהַגִּיד "מִמְּסִלּוֹתָם" עוֹד פַּעַם נִלְחֲמוּ, וְזֶה פַּעֲמַיִם הָמָּן. הָיָה פַּעֲמַיִם הָמָּן הוּא הָיָה. לֹא עָזַר לוֹ כְּלוּם, מִסְכֵּן בַּסּוֹף הוּא טָבַע בְּקִישׁוֹן. בָּאָה יָעֵל אָמְרָה אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, כָּתוּב "בַּלָּאט", מָה זֶה "בַּלָּאט"? הִיא "הוֹלֶכֶת בַּלָּאט" זֶה בְּדִיּוּק אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, "בַּלָּאט" זֶה ב' ל' זֶה 32, א' ב' זֶה 10, אָז הִיא אָמְרָה שֵׁם מ"ב. "וַתַּשְּׁקֶף" אִמָּא שֶׁל סִיסְרָא הָיְתָה לוֹ אִמָּא צַדִּיקָהּ, לָכֵן צְרִיכִים מֵאָה תְּקִיעוֹת לְבַטֵּל אֶת הַבְּכִיּוֹת שֶׁל הָאִמָּא. אִם אִמָּא מוֹרִידָה דִּמְעָה, אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁשּׁוּם אִמָּא לֹא תָּעִיז לְהוֹרִיד דִּמְעָה. הִיא הוֹרִידָהּ מֵאָה דְּמָעוֹת יָצָא מֵאָה תְּקִיעוֹת. כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאָה תְּקִיעוֹת. אָז בִּשְׁבִיל מֵאָה דְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ, מָה פִּתְאֹם דְּמָעוֹת? אִמָּא צַדִּיקָהּ קְדוֹשָׁה טְהוֹרָה, הָלְכָה חָמֵשׁ רְעָלוֹת וְחָמֵשׁ שְׂמָלוֹת. אָז לָכֵן נֶחְרְבוּ שְׁתֵּי בָּתֵּי מִקְדָּשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּדֶּרֶךְ עַכְשָׁו הוּא יִבָּנֶה.
אָז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְאֶסְתֵּר אֵין מָה לַעֲשׂוֹת זֶה הַכֹּל אָבוּד תִּשְׁמְעִי "נַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לְהָשִׁיב". אֲנַחְנוּ לֹא מְשַׁנִּים גְּזֵרוֹת פֹּה לֹא בַּנֶּט, שָׁם אֵין מֶמְשָׁלָה, נָפְלָה הַמֶּמְשָׁלָה. אֶצְלֵנוּ מֶמְשָׁלָה זֶה מֶמְשָׁלָה! עָשִׂינוּ גְּזֵרָה זֶה גְּזֵרָה, אֵין אַתְּ לֹא תְּבַטְּלִי לִי אֶת הַגְּזֵרָה, אַתְּ לֹא תִּתְעַרְבִי לִי בְּעִנְיָנִים שֶׁלִּי, אַתְּ רוֹצָה בְּסֵדֶר… הָעֵינַיִם שֶׁלִּי אַתְּ הָעֵינַיִם הָעֵינַיִם, אֲבָל אַתְּ לֹא תְּבַטְּלִי לִי שׁוּם גְּזֵרָה. אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, אָמְרָה "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָּה עָזַבְתַּנִי".
