שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
המדפיס הגדול
תולדותיו ■ שימוש גדולי חסידי ברסלב ■ ספריו ■ הפצת תורה וחסידות בקנה-מידה עולמי ■ הקשר שלו עם מורינו הרב ברלנד שליט"א ■ אחד היה אברהם
בכ"ד באדר חל יום הסתלקותו של הרב החסיד ר' אברהם נחמן שמחה ווייצהנדלר זצ"ל. אחד האנשים שפעלו הכי הרבה בעשורים האחרונים לחסידות ברסלב ולפאר את תורתו ועניינו של רבינו הקדוש זיע"א בעולם, מפעלו הגדול הקמת הוצאת ספרים "משך הנחל" להדפסת ספרי חסידות ברסלב, בהיותו החלוץ בנושאים רבים כגון ההדרת ספרים, תרגום, מפתחות הערות והערות, והקלת והנגשת הלימוד בספרים הקדושים על-ידי ניקוד ספרי רבינו, פתיחת הראשי תיבות, תרגום המילים ועוד.
ר' אברהם נולד בשנת תשי"ז לאביו הרב אלעזר ווייצהנדלר ז"ל שהיה מתלמידי הגאון החסיד רבי אברהם שטרנהארץ זצ"ל נכדו של מוהרנ"ת, דרכו התקרב לאורו של רבינו הקדוש. כשנולד לו בן לאחר פטירת רבו קראו גם על שמו – הוא ר' אברהם ווייצהנדלר, שנקרא על-שם רבי אברהם שטרנהארץ.
ר' אברהם למד תחילה בישיבה הנודעת "לפלגות ראובן", אך בעקבות נסיעתו לאומן בנסיעת קישינוב הידועה עבר ר' אברהם אף הוא לישיבת ברסלב בני ברק, שם עלה והתעלה בתורה ובעבודת ה'. שם גם החל ר' אברהם את מפעל הדפסת ספרי רבינו.
אגודת משך הנחל
רבי אברהם יחד עם אחיו יבלט"א רבי יצחק הקים את אגודת משך הנחל, ההוצאה הראשונה שפרצה את הדרך להדפסת ספרי רבינו בכמויות גדולות. ואז ועד היום ההדירו והדפיסו אינספור ספרים. כחלק ממפעל ההפצה היה חלוקה של ספרים בחינם במקומות שונים, וכך זכו לקרב אל אורו של רבינו יהודים רבים.
מורינו הרב ברלנד שליט"א היה מהראשונים שחתמו על קול קורא, יחד עם זקני אנ"ש רבי לוי יצחק בנדר רבי שמואל שפירא ורבי בנימין זאב חשין זצ"ל, עבור אגודת משך הנחל, ועבור פעילותה חובקת עולמות.
ספרים מתורתו
מלבד ספרי רבינו אותם הדפיס לרבבות, הוציא ר' אברהם מתחת ידיו חיבורים נוספים, שגרמו להתפעלות גדולה אצל רואיהם. כך הוא הספר 'ערכי הקודש', סדרה בת חמשה כרכים על כל ערכי לשון הקודש. סדרה שזכתה להתפעלות עצומה בציבור
בהיותו אמון על הוראת רבינו לעסוק הרבה בהלכה ועל חשיבות לימוד השולחן ערוך, עשה ר' אברהם חיבור לטהרה הנקרא "משנה והלכה ברורה", בו סיכם בשפה ברורה את דעות השלחן ערוך, הרמ"א והמשנה ברורה. גם חיבור זה התקבל בהערכה אצל לומדי התורה, והגאון ר' משה יאדלר, הפוסק המפורסם בהלכות שבת אמר, שזה החיבור של הסיכום והתמצות הכי טוב שיצא על הלכות שבת, גם בהשוואה למה שנתחבר ע"י גדולים. מלבד הכרך שכבר הודפס ישנו עוד כמה כרכים בכתב יד, אותו לא הספיק להדפיס בחייו.
מלבד חיבוריו אלה, כתב חיבור גדול ונפלא "מעדני מלך" על ליקוטי מוהר"ן, ובו אלפי חידושים וביאורים נפלאים על תורות רבינו הקדוש. עיקר החיבור הוא מפרי מוחו של ר' אברהם, והוא מצטט שם גם חידושים ששמע וקיבל הן מזקני אנשי שלומינו.
ספריו מעוטרות בהסכמות נלהבות של גדולי הדור מכל החוגים שאין גומרים לשבחו על טיב ספריו.
גדלות בתורה
רבי אברהם היה מנצל כל רגע ורגע לעשיה בלתי פוסקת. לא היה אצלו מושג של ביטול הזמן. ואכן, ר' אברהם היה מונח בכל מקצועות התורה ממש. לא היה דבר שלא ידע. בספרי ערכי לשון הקודש גם אפשר להיווכח בכך. אלו ספרים שערך בצורה ידנית ולא ע"י מחשב.
בנו ר' דוד הי"ו מוסיף לציין, שמלבד כל חיבוריו שהדפיס, נותרו ממנו עוד שלושים חיבורים שכבר הכין! יבול תורני כה גדול הוא דבר שנדיר אצל אדם בודד, אם בכלל.
אצל גדולי אנשי שלומינו
רבי אברהם שימש באופן בלתי אמצעי את זקני אנ"ש, כאשר הוא זוכה מידי יום לישב אצל רבי לוי יצחק בחברותא אישית ורושם את כל שיחותיו, מהם הדפיס הרבה ספרים נפלאים. הקשר שלו עם ר' לוי יצחק היה קשר אישי כשרבי לוי יצחק מצידו מביע לא אחת את הערכתו לרבי אברהם, ונתן לו הסכמות על ספריו. רבי לוי יצחק גם שימש כסנדק לילדיו.
המלצתו של הרב
לרבי לוי יצחק היה אוצר בלום של שיחות וסיפורים מדויקים מאת אנ"ש באומן, אולם הוא פחד למסור את הדברים לאדם שאינו אחראי דיו. היה זה מורינו הרב ברלנד שליט"א שהציע לפני רבי לוי יצחק את רבי אברהם ווייצהנדלר כאדם מתאים לכתיבת ועריכת השיחות בצורה אחראית. אל הדברים הצטרף גם הרה"ח ר' נחמן בורשטיין ז"ל, וכך הודות להמלצתם אכן לקח רבי לוי יצחק את רבי אברהם לערוך את השיחות שיצאו לאור בסדרה המפוארת שיח שפרי קודש שמונה חלקים.
כמו כך ישב רבי אברהם אצל שאר זקני אנ"ש להקליט או לרשום את שיחותיהם וסיפוריהם הקדושים. בהם רבי נפתלי גלנט, רבי יוחנן גלנט, רבי הירש לייב ועוד.
פרויקט מיוחד עשה ר' אברהם של הפצת קלטות משיעורי רבי לוי יצחק, מפעל זה היה נקרא בשם 'קול הנחל', והפיץ מאות רבות של קלטות של גדולי אנ"ש ובראשם מאת רבי לוי יצחק בנדר.
עם מורינו הרב ברלנד שליט"א
רבי אברהם היה קשור מאוד אל מורינו הרב שליט"א והערכתו אל הרב היתה עצומה. נוהג היה לבוא מידי פעם, ובפרט בימי הילולת רבינו הקדוש לשמוע את שיעוריו של הרב, ובכל ענייני הוצאת הספרים נעזר רבות במורינו הרב.
גם בסדרת שיח שרפי קודש הוא קיבל הרבה הגהות מהרב, והתבטא תמיד בשבח ידיעותיו של הרב, בכל השחיות והסיפורים של ברסלב במדויק.
פעם אמר לרב שמואל שטרן ראש ישיבת נחלי נצח מתלמידי מורינו הרב שליט"א אודות סדרת הספרים "שיח שרפי קודש" שהוציא לאור: "הרב ברלנד בקיא ב"שיח שרפי קודש" יותר ממני".
סיפר בנו, שבאחת הפעמים כשדיבר עם מורינו הרב שליט"א על עסקי ההפצה, הוציא מורינו הרב שליט"א סך של 5000$ – סכום עצום בימים ההם – ונתן לו. מורינו הרב תמיד עמד לצידו בעסק ההדפסה.
להאיר אור הצדיק בעולם
ר' אברהם היה מרבה בפעולות לכבוד שם רבינו. עשרות אלפי ספרי רבינו חולקו על ידו בחינם לאנשים פרטיים או לבתי כנסת, שם בדרך כלל היה תורם סט ספרים. רכבו תמיד היה מלא בספרים, ולכל מקום שהגיע היו אתו הספרים, והיה מחלק בנדיבות גדולה.
כמו כן קירב רבים לאורו של רבינו. עשרות מחסידי ברסלב מקהלי אנשי שלומינו כיום הם אנשים שהוא קירבם לרבינו. היתה לו שיטה בקירוב שלא היה אומר דעות, אלא היה לומד עם האדם תורה של רבינו באומרו: "רבינו כבר יעשה את העבודה, ואל לנו להתערב בזה". מאור פניו היה גורם לאנשים לרצות להתקרב אליו. מידותיו היו פלאי פלאות. שמר על פיו ולשונו בצורה מיוחדת, וגם על מי שהרע לו לא היה מדבר מאומה.
ר' אברהם היה נוסע להרבה מקומות בארץ ובעולם למסור שיעורים בתורת רבינו. לא עשה שום שיקול של כבוד או משהו אחר אלא רק לקרב ולהאיר. היה מוסר שיעורים גם בבתי כלא ומחייה נפשות.
ותשחק ליום אחרון
"מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר את מספר ימיך אמלא" (קידושין ל"ח ע"א).
זכה רבי אברהם ווייצהנדלר שמשמים העידו על צדקותו, כשפטירתו אף היא בתאריך בו נולד – כ"ד אדר.
בצהרי יום הסתלקותו התפלל מנחה גדולה בשול, שם גם אמר תחנון (וידוי), כשכמובן מדובר ביום שפתח אותו עם טבילה. לאחר התפילה שם פעמיו אל הרב החסיד ר' שלום ארוש, וביקש ממנו שיקח על עצמו מימון הוצאת 'שיח שרפי קודש' הוצאה חדשה, והרב ארוש אכן קיבל על עצמו.
לאחר מכן נסע ליארצייט של חותנו. ובאמצע הנסיעה לקה בליבו. ר' אברהם ביקש להתפנות מיד לבית חולים 'ביקור חולים' הסמוך, אלא ששוטר אכזר מנע ממנו את הגישה לשם. לא עזרו דבריו של איש ההצלה איש החסד הר"ר צחי קסלר (שנלקח מעמנו לאחרונה), שאכן הוא מוכרח להתפנות לבית חולים. וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו הזכה לבוראה בגיל חמישים ושבע, ובעת חצות לילה נטמן בחלקת קבר אשר קנה עוד מחייו על יד בנו הבחור שמואל ז"ל.
תנצב"ה
