מעט מתולדות חייו של הרב הקדוש רבי יעקב שמשון האגר מקאסוב >>> לידתו ונישואיו >>> בשבתו על כסא ממלכתו ופטירתו מן העולם
לידתו ושמו
האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקאסוב נולד בשנת תקע"ג לאביו רבי חיים מקאסוב (התורת חיים) ולאמו הצדקנית מרת ציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטובקא בן רבי פנחס מקוריץ. הוריו קראו לו על שם סב אמו הרב הקדוש רבי יעקב שמשון משפיטובקא (רבי יהודה מאיר משפיטובקא היה חתנו).
אחיו הצעיר הוא רבי מנחם מנדל האדמו"ר הראשון לשושלת מויז'ניץ (הצמח צדיק), ורבי יעקב שמשון היה הסנדק שלו בברית המילה כבקשת אביהם התורת חיים מקאסוב.
נישואיו ולידת בנו
בשנת תקפ"ח, בהיות רבי יעקב שמשון בן 15, נשא אשה אך לא זכה להקים ממנה זרע, ולאחר עשר שנים גירשה כנפסק בהלכה. לאחר מכן נישא בשנית אך גם ממנה לא היה לו צאצאים. בנשואיו השלישיים – בשנת תרט"ו – נהיה חתנו של רבי יעקב יוסף ספרד מאוסטראה ומזיווג זה נולד לו בנו יחידו ממשיך דרכו רבי משה מקאסוב מחבר ספר לקט עני.
תפקידו ברבנות
לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ד, מילא את מקומו באדמורו"ת והיה האדמו"ר השלישי לבית קאסוב. רבי יעקב שמשון לא נהג לומר דברי תורה בשעת עריכת השולחן. רבי יעקב שמשון היה לומד בקביעות יומית בספר הקדוש 'אוהב ישראל' לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא.
רצונו לעלות לארץ ישראל
רבי יעקב שמשון רצה לעלות להתיישב בארץ ישראל, וכפי שנכתב בצוואת אביו התורת חיים מקאסוב, שאביו מוריש לו את ביתו בצפת. באחת הפעמים נפגש רבי יעקב שמשון עם רבי שלום רוקח מבעלזא (השר שלום), וכשדיבר איתו על כוונתו לעלות ארצה, אמר לו רבי שלום שישאר בקאסוב ולא יעלה ארצה, והוסיף לו רבי שלום מבעלזא שאף אביו מסכים לכך.
פטירתו ומקום קברו
כמה שנים לפני פטירתו דיבר רבי יעקב שמשון מעניין זוהמת האויר הטמא של העולם הזה והוסיף ואמר שלא כדאי להוציא הגה מהפה לאויר זה, ומאז חדל מלדבר ברמזו שמתכונן הוא לפטירה.
ביום המר והנמהר י"ט אדר תר"ם עלתה נשמתו בסערה השמימה למגינת לב כל חסידיו. מקום קברו נכרה בקאסוב באוהל אביו התורת חיים מקאסוב. בסמיכות לאוהל סביו ראש השושלת רבי מנחם מנדל האהבת שלום מקאסוב.
שושלת היחס
רבי יעקב שמשון מקאסוב
בן
רבי חיים מקאסוב – התורת חיים
בן
רבי מנחם מנדל מקאסוב – האהבת שלום
בן
רבי יעקב קאפיל מטיסמניץ שהיה שליח ציבור אצל רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש.