רבי יצחק שטרנהארץ מטולטשין בן אדמו"ר רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת) >>> תולדות חייו מלידתו ועד פטירתו >>> ליום ההילולא י"ד אדר ב' תר"ל. פורים דפרזות
לידתו
רבי יצחק בנו השלישי של מוהרנ"ת (מזיווג ראשון) נולד בערב פסח תקס"ח, והברית התקיימה בשביעי של פסח. אנ"ש אמרו עליו שירש מאביו את מידת הזריזות. רבי יצחק ידע את גדולת אביו מוהרנ"ת והיה מתייעץ עמו.
נישואיו וצאצאיו
בקיץ של שנת תקפ"ג – בהיותו בן חמש עשרה שנים – נשא לאשה את בת רבי אלימלך מטשערקס (צ'רקס), רבי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו בטשערקס, רחוק מאביו הגדול מוהרנ"ת, אך עמד עמו בקשרי מכתבים. זיווג זה לא עלה יפה, ובהשתדלות אביו הגדול גרש את אשתו בקיץ של שנת תקפ"ה.
בתחילת שנת תקפ"ו נשא לאשה את מרת חנה, ועבר לגור בטולטשין. מרת חנה היתה ממשפחת מתנגדים, ומשום כך בתחילה הצרה את צעדיו של בעלה, אך במשך השנים תמכה בו, בהכירה את גדלותו. מזיווג זה נולדו לו ארבעה ילדים, שני בנים; רבי דוד צבי ורבי מיכל, ושתי בנות.
פרנסת בני ביתו
רבי יצחק היה עני מרוד והוצרך לצאת לעבוד, בכדי לפרנס את בני ביתו. רבי יצחק קיבל שלוש הצעות עבודה מהפריץ של טולטשין. א. ניהול בית הדואר המקומי, עבודה זו כללה אף את סניף הבנק הממשלתי המקומי. ב. ניהול טחנת הקמח. ג. ניהול ופיקוח כריתת העצים ביערות השייכים לפריץ. בעצת אביו הגדול, קיבל על עצמו את משרת ניהול בית הדואר. אביו הגדול אמר לו שבעבודה זו יהיה באפשרותו לעבוד את ה', מה שאין כן בשתי העבודות האחרות. על אף שהוצרך לעבוד, היה רבי יצחק דבוק בה' ובתכלית, אנשי טולטשין מספרים שבהליכתו למלאכתו לא היה ניכר כלל שהולך כעת לעבודה.
המחלוקת הקשה בשנים תקצ"ה – תקצ"ח
במחלוקת הקשה שהיו בשנים תקצ"ה – תקצ"ח החזיק רבי יצחק ידי אביו מוהרנ"ת, ונמנה בין חמשת התלמידים הנאמנים שלא עזבו את אדמו"ר מוהרנ"ת בשנים קשות אלו.
במחלוקת קשה זו, פעלו המתנגדים שיפטרו את רבי יצחק מעבודתו בדואר. רבי יוסל הוזנר מנגידי טולטשין היה מנהל סניף הדואר, וזכה פעם לראות את רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ואף שבת אצלו, ולא פיטר את רבי יצחק מעבודתו.
בשבת קודש
באחת סעודות השבת ישב כשהוא נשען על השולחן, אמר לו אביו מוהרנ"ת: 'בשבת יושבים ישר!'
באחת השבתות הרגיש רבי יצחק שיש לו משהו בכיס בגדו וטלטלו בטעות, משום כך תפר את כל הכיסים של בגדי השבת שלו, כדי שלא יכשל שוב ח"ו בטלטול בשוגג.
עלייתו ארצה ופטירתו
בקיץ תרכ"ח, במלאות לרבי יצחק ששים שנה, עלה לארץ ישראל – כציוויו של אביו מוהרנ"ת – והתיישב בצפת. אנשי טולטשין סייעו לו בעלייתו ארצה, ביניהם רבי יעקב טייטלבוים מטולטשין שנתן לו תרומה נדיבה, ואף תמך בו במשך שנות ישיבתו בצפת. רבי יצחק לא האריך ימים בארץ ישראל, ונפטר כשנתיים אחר בואו ארצה, בעיר הקודש צפת, בפורים דפרזות, י"ד אדר ב' שנת תר"ל. מקום קברו נכרה על יד קברו של מרן הבית יוסף.