ליל פורים דמוקפין תשס"ב
לקוח משיעור 327
כל הפורים כל הריקודים כל השירים, כל המגילה כל התפילות זה הכל לעשות כלים לרוח הצדיק, אם אדם לא רוקד ולא קופץ, אז אין בו את רוח הצדיק זה הכל, הוא לא רוקד הוא לא יכול לרקוד, הוא לא יכול לקפוץ אין בו את רוח הצדיק, וברגע שיש את רוח הצדיק אז רוקדים קופצים, ושרים, זה אוטומטי, זה לא יודעים מה עושים בכלל, לא צריך לחשוב על זה בכלל, לא צריך לדבר מזה זה ממילא, כך מסביר מי הנחל, ככפי שאתה רוקד אתה זוכה לרוח הצדיק, וזה בחינת, ליבו נשא את רגליו, היינו ע"י הרוח שבלב, הריקודים באים רק ע"י הצדיק, שהוא בחינת רוח כנ"ל ונתבטל הגאווה כנ"ל, וכל הרוח של הצדיק זה לבטל את הגאווה, שאדם רוקד, הוא מבטל את הגאווה הרבי אומר, רק שהוא רוקד, ברגע שהוא לא רוקד אז הוא מלא גאווה, אלה שלא רוצים לרקוד כי זה מבטל את הגאווה, אנשים עם הגאווה זה דבר אחד, אז עכשיו אם ירקוד, לא יהיה לו גאווה, אז מה יהיה לו? מה ישאר לו, הרבי אומר, ברגע שאדם רוקד הגאווה מתבטלת, מתבטלת העבודת אלילים, ורחצו רגליכם, מי שבא לאברהם, אמר לו תתחיל לרקוד, מי שבא לדוד המלך אמר לו תתחיל לרקוד, העבודה של הצדיקים זה היה ריקודים, ליבו נשא את רגליו זה הריקודים, יעקוב היה כל הזמן רוקד, אברהם היה רוקד, דוד היה רוקד דוד מלך ישראל היה מכרכר בכל עוז, עד שמיכל אמרה לו אתה מבזה אותי. מיכל היתה צדקת, היא לא ראתה את זה בחיים שלה, כאלה ריקודים, כזה מפזז מתהפך, כתוב במדרש שהיה מתהפך ממש, היא לא ראתה כאשה בזיונות בחיים שלה, שרבי יצחק היה רוקד לפני חתן וכלה, אף אחד לא השיג, אז הוא זכה לעמוד אש, רבי זירא לה זכה לעמוד אש, רבי זירא נכנס לתוך האש, לא זכה לעמוד אש. אז אדם מתחיל לרקוד, יתחיל לשיר אז יזכה לעמוד אש, ברגע שאדם מתחיל לרקוד באים כאלה חסדים נמתקים כל הדינים, הילד שלי חולה, תתחיל לרקוד, הילד שלי חולה מה עושים, במקום לרוץ לחדרי מיון לעשות סיבוב לחדר מיון ובחזרה, שלש שעות סיבובים, תעשה שלוש שעות סיבובים בריקודים, פשוט מאוד, אז לא צריך לרוץ לשום חדרי מיון, שעה שלמה עד שהגעת לחדר מיון שעה שלמה אתה ממתין שם, שעה שלמה אתה חוזר, אז תעשה במקום זה שלוש שעות של ריקודים, אפילו חמש שעות ריקודים, תחסוך את השלוש שעות, אתה רואה ריקוד, איפה שיש ריקוד תגש לריקוד, פדיון הבן, ברית, איפה שיש ריקוד, צריכים להכנס לרקוד, זה יחסוך לאדם, שעות על שעות של סיבובים, שצריך לחוג כחגה, להסתובב, לנסוע עד ארצות הברית ולחזור, זה עוד כמה שעות של ריקוד, זה חוסך את הכל, חוסך את הכל, אדם לא יודע, תעשה עוד ריקוד, תעשה עוד סיבוב, זה יחסוך לך את הכל, אין אדם שלא רץ לבתי חולים עם הילדים שלו, אין דבר כזה, אם היה עושה חמש שעות ריקוד, היה חוסך את זה, פשוט מאד, ככה הוא עושה סיבוב בעיר, במקום זה יעשה סיבוב מסביב לבימה, היה חוסך את הכל, רק להתחיל לרקוד, רק להתחיל לרקוד, זה הכל הרבי אומר, רק להתחיל לרקוד, כי כל המחלות זה מהגאווה, אפילו אדם, אם לא יעשה שום עברה הוא מלא גאוה, אז הריקוד מבטל לו את הגאוה, למה הוא לא רוקד כי הוא מלא גאוה, מה אני ארקוד, מה מתאים לי לרקוד, אז הרבי גילה שהריקוד מבטל את הגאווה, אתה רואה רוקדים אחרי התפילה, ברית, חתונה, תרקוד עד הבוקר, תרקוד עד הבוקר, בחינת ריקודים והמחאת כף, מתבטל הגאוה והכפירות, מתבטל הגאוה והכפירות, מתרבה האמונה, מתרבה האמונה, כי הרבי אומר, אמונה זה רק על ידי ריקודים, אדם צריך קולה, הוא לא צריך את ה', היום אף אחד לא צריך את ה', היום אף אחד לא צריך את ה', צריכים קולה, משכורת טובה מהכולל, ואם מורידים אז כולם מצטערים, וזה בחינת הריקודים והמחאת כף, לבטל את הגאווה לבטל את הגאווה את הכפירות.