אנחנו מביאים את המשך דבריו המחזקים של הרב שלום ארוש שליט"א, מתלמידיו המפורסמים של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א , מתוך שיחה מיוחדת שמסר בתשס"ה. בשיחה חושף הרב ארוש עוד נדבך מהמסירות נפש אותה הנהיג הרב ברלנד בנסיעות המיתולוגיות לציון הקדוש באומן. אלה דבריו.
"שולח את כולם, אבל נוסע אחרון"
"בנסיעות הראשונות לאומר הערכנו את השהיה על הציון הקדוש ושמרנו על הזמן. בנסיעה של תשמ"ה (עליה התחיל הרב ארוש לספר בחלק הקודם) מורינו הרב ברלנד והרבנית לא הגיעו לאומן. גם בעניין ההגרלות לפיהם נקבע מי ייסע לאומן, מורינו הרב ברלנד שליט"א היה תמיד מוותר. מי שזכה לנסוע איתו ידע שהרב שלח את כולם לפניו, הוא מעולם לא עלה ראשון לנסיעה."
"את ראש השנה של שנת תשמ"ח עדיין עשינו בקייב, את תשמ"ט עשינו יחד עם הרב שמואל שפירא זצ"ל כבר באומן. אמנם, שנה לפני כן היו כמה שעשו את ראש השנה באומן, אך היה זה במחתרת, בתשמ"ט היינו שם מניין גדול של 250 איש."
מסירות נפש לשהות בציון הקדוש בתנאים קשים
"התנחלנו 250 איש במלון שיכול היה להכיל רק 50, התנאים היו נוראיים, לא היה אפילו מים בשירותים. נדחסנו לחדרים והתפללנו בפרוזדור הצר של המלון. הייתה שמחה גדולה, לא היה אכפת לנו מאוכל או משאר התנאים. הציון היה פתוח והיה קר, לא היו אפילו ספסלים, אבל היינו עומדים ליד הציון ללא הפסקה, לא רצינו לבזבז רגע."
הכרת הטוב למי שפתח את הדרך לציון הקדוש
"יש עניין שיהיה לאדם הכרת הטוב, כל שכן שלא יהיה כפוי טובה. לכל חסיד ברסלב צריך שיהיה הכרת הטוב לרב שלנו, הרב אליעזר ברלנד שליט"א, על שפתח את הדרך לאומן. כולם צעקו על הרב, וכולם צחקו עליו, איך הוא לוקח אנשים בדרכים עקלקלות, לוקח אותם למדינה שכולם פחדו ממנה. מכניס אותם לתוך מסך הברזל."
"מורינו הרב ברלנד אמר לי, שכול נסיעה שהוא נוסע לאומן הוא מכין את עצמו שהוא מת ולא חוזר. הרב ידע שיתפסו אותו ובכל זאת מסר נפש לנסוע לציון הקדוש."
המשך יבוא בעז"ה