שיעור שמסר כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום ג' דפרשת אמור תש"פ, י"א אייר, כ"ו יום לספירת העומר, מתוך כלא צלמון.
"עכשיו הוד שבנצח.., הגמרא (עבודה זרה נב עמ"ב) אומרת שעד שלא עשו את העגל לא נחשבו העבודות זרות, כל הפסלים של הזבוב, של הג'וקים, הלטאות, הצפרדעים. זו העבודה זרה של המצרים, של פריון, אישה שלא נפקדה הייתה מביאה מנחה, שוחטת כבש, או את הבן שלה לכבוד הצפרדע והייתה נפקדת. זה היה מטעה אותה לחשוב שהשחיטה של הילד לכבוד העבודה זרה עזרה לה להיפקד."
"עכשיו אנחנו בהוד שבנצח וכל מי שנפטר היום ישר נכנס לגן עדן, תוך אלפית שנייה, כמו הבן של רבי מרדכי מצ'רנוביל (הרב מרדכי טברסקי היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל) שהיה הכי צדיק בדור."
"'היכל הברכה' כותב על שרה שצחקה, זו הראיה ששרה הייתה חניכה של 'שובו בנים', מפה הוכיחו המתנגדים, החולקים (הרב ברלנד צוחק על כל האשמות השווא שמנסים לייחס לו ולקהילתו), מה היא הייתה צריכה להתווכח עם הקב"ה, למה היא צחקה, אבל, שרה אמרה 'לא צחקתי'. מאיפה היא למדה להתווכח עם הקב"ה? זה הכל מ'שובו בנים'."
"לכן, אומרים על הרב הזה שהוא רק מלמד אנשים להתחצף, הנה, אפילו שרה התחצפה."
"עכשיו נספור את ספירת העומר, אח"כ נגיד כמה מילים לכבוד הוד שבנצח ונצח שבנצח, שאז אם היינו זוכים היה כבר תחיית המתים."
"הוד זה שייך לרבי שמעון בר יוחאי, כל העבודה זה לחבר את רבי שמעון לרבי נחמן, "הר בשן" בשן – זה שמעון-נחמן, ו"בשן" זה נחמן בן שמחה, צלמון…, פה זה הר סיני, פה עשו את האש"ל."
"צלמון זה בחינת הר סיני, זה הבריח התיכון כנגד יעקב אבינו, 68 אמות, 60 + 8 = 68 אמות, מפה לקחו את האש"ל ונטעו במצרים. למה כתוב שיעקב נטע את האש"ל? להראות לילדים שעתידים לצאת מהגלות, הילדים אמרו לזקנים, מה פתאום גאולה, אתם עבדי עולם, כמו הכושים שהיו עבדי עולם במשך 400 שנה, לקחו אותם לאמריקה, לאנגליה. באנגליה ביטלו את העבדות לפני שביטלו באמריקה, אסרו להביא עבדים, אבל אלה שנולדו שם המשיכו להיות עבדים. אברהם לינקולן, שנפטר ב- 15.4, ביטל את העבדות, ירו בו בגלל ששחרר 120 אלף צבעונים."
"…, צריך לחבר את העקביים של לאה עם הכתר של רחל, מה זה שהיה כתוב על חנוך שהיה תופר מנעלים? שהיה מחבר את הסוליה של לאה עם הכתר של רחל. מהסוליה של לאה נעשה כתר של רחל. וזה, "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (דברים ז יב), אומר האר"י שאלו העקביים של לאה, העקביים של אימא עילאה (הבינה) מגיעים מול העיניים של הזעיר אנפין, כי העקביים נכנסים בראש של הז"א, בראש של רחל. אדם בא לעולם רק בכדי להיות עקביים, זו התכלית שלו, שידרכו עליו, ירמסו אותו, להיות אסקופה נדרסת."