שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
שיעור שנמסר בליל שישי וישב לאחר תפילת ערבית
- היינו ביחד באומן, נסעתי רק איתו, הגענו בל"ג בעומר, במוסקבה היינו במוצאי ל"ג בעומר, ל"ג בעומר היה מוצאי שבת, ואחרי זה יומיים ניסינו לטוס, הלכנו לכל המשרדים שנוכל לטוס ממוסקווה לאומן, והלכנו לשני שדות תעופה, וניסינו בכל הדרכים, ראינו את הרב'ה עין בעין! הרב'ה היה איתנו עין בעין! ראינו את הרב'ה ממש, כמו שרואים אתכם! הרב'ה פתח את כל השערים! הם אמרו, בפעם הבאה נשלח אתכם לסיביר, בפעם הבאה נשים אתכם על כסא חשמלי, ובינתיים הם מחכים שם, הם אמרו שייפתחו שערי סיביר לפנינו, והיה לי פספורט של, פספורט רק להיכנס לארצות-הברית, אני קיבלתי ביום שהגעתי, הגעתי יום חמישי, יום שישי כבר קיבלתי פספורט, אבל זה רק פספורט להיכנס לארצות-הברית, עם זה נסעתי את כל רוסיה, וכשחזרנו אמרו זה לא פספורט בכלל, איך נכנסת לרוסיה? זה לא היה פספורט, זה רק היה כזה תעודה עם תמונה, הם אמרו, פעם הבאה תסדר את זה, תבוא עם פספורט אמיתי, הם מחכים עד היום, מחכים בסבלנות, "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" "וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (בראשית ל"ג י"ד), הם מחכים עד היום,
- היום זה הצהרת בלפור, הוא אשם בכל הצרות, אם לא בלפור, היינו היום גרים במנצ'סטר, הוא פחד לבוא לגור במנצ'סטר, אז הוא אמר, אני יתן לכם את מדינת ישראל,
- האנגלים היו מאד חכמים, הם אמרו, שנתן ליהודים את אוגנדה והם לא יסכימו, אז נגיד אנחנו הצענו לכם מדינה, אתם לא רוצים, הרצל קיבל שבץ, כי הרצל היה בעד אוגנדה,[1] הפטנט היה לתת לנו אי אחד באוקיינוס השקט, יש שמה איי שלמה, פיג'י,
- ואיך נגנוב כסף וזהב? ששאלו את יוסף, איך יתכן? אנחנו החזרנו לך את כל הכסף שנמצא באמתחתנו, איך נגנוב? איך זה שייך אחד לשני? החזרנו יותר כסף מאשר הגביע שווה, אז בדיוק את
- הגביע נגנוב? הוא אומר, כן אתם רוצים לכשף
- כישופים, הגביע זה לא כסף, עם הגביע אפשר לדעת איפה יוסף חי, הולכים עם הגביע יודעים איפה יוסף מתחבא, אתם לקחתם את הגביע, לא בשביל כסף, בשביל לדעת איפה יוסף, כי הגביע אומר הכל, עם הגביע אפשר ללכת מרחוב לרחוב, עד שמגיעים לבית שיוסף נמצא שם,[2]
- היה המלך אגריפס, שהיו צריכים להרוג אותו, אגריפס היה נכד של הורדוס, אמרו לו אחינו אתה, אחינו אתה, אז עכשיו תלכו בגלות, אסור להחניף לרשעים! אפילו אחד כמו אגריפס, שהיה מוריד את הסל, ומביא ביכורים, והיה מחלק צדקות, אבל להחניף לו? היה צריך להוריד לו את הראש,
- כל הענין זה הקנאות, רק מי שקנאי יש לו זכות לחיות, אם אדם הוא לא קנאי, אין לו זכות לחיות, אדם צריך להיות קנאי, ואז הוא יכול לחיות את כל המאה-עשרים שנה, פנחס חי, כי הוא היה קנאי, למה פנחס חי לעולם ועד? כי הוא קנאי! רק מי שקנאי יש לו זכות לחיות,
- את זה לומדים מפרשת וישב, יוסף הצדיק, הוא יכל לברוח מהם, הוא אמר אני הולך אליהם, אפילו שימכרו אותי, יוסף ידע שימכרו אותו, הוא היה בטוח, אבל הוא אמר, אפילו שימכרו אותי, אני עושה מה שאבא שלי אמר לי, אבא שלי אמר לי ללכת, אני הולך,כי הקושיא למה הוא המשיך ללכת משכם?[3]
- אז כל זה נראה שמי שהוא קנאי, הוא ינצח, ופנחס כיוון שהוא קינא לה', הוא חי לעולם ועד, הוא לא מת, הוא לא יכול למות, אם אדם מקנא לה', אז כל הגוף מתחלף לו, אז הוא מקבל גוף חדש מגן עדן, והוא חי לעולם,
- שזה "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי" "אֲנִי" זה יעקב, "וְאִמְּךָ" זה רחל, "וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה" (בראשית ל"ז י'), אז אומר המדרש רבה, שרחל חיה לעולם, רחל לא מתה, רחל רק נכללה בלאה, "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת" (בראשית מ"ח ז'), מה זה "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת"? זה לאה, כל העבודה, איך מכלילים את רחל בלאה, ולכן אומר הזוהר, שרחל לא נפטרה בכלל, גם שרה לא נפטרה, "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג א'), שרה היא חיה לעולם, "וַיְחִי יַעֲקֹב" (בראשית מ"ז כ"ח), יעקב חי לעולם,
- אז רק אם אדם הוא קנאי, הוא יכול לחיות, אז זה מכפר לו על כל העוונות שלו, אם אדם הוא קנאי, והוא נלחם בשביל ה', אז הוא יעבור את המאה-עשרים בלי שום ספק, כיוון שזה מזכך את הגוף, מזוהמת הנחש, רק הקנאות יכול לזכך את הגוף, רק אם אדם יהיה קנאי, זה יזכך לו את הגוף, אם הוא לא קנאי אז הגוף שלו מתפורר,[4] כל הענין של רבי נחמן, שהוא היה קנאי אמיתי, הוא היה הקנאי האמיתי באמת, לכן הוא חי לעולם, לכן החסידים שלו הם חיים לעולם, והוא זכה שההמשך שלו זה יהיה לעולם, אין לשום רב'ה המשך כמו לרבינו הקדוש, רבינו הקדוש הוא חי לנצח נצחים, הוא לא יכול למות, , ואפילו יחפרו הוא יכול להזיז את עצמו,
- כמו חזקיה, חזקיה ברבי יהודה, רבי יהודה היה להב אש, בזמן הייחוד הוא היה להב אש, וצריכים ללמד את הילדים מגיל שלוש, שבזמן הייחוד צריך לרדת אש, אם אדם עושה את הייחוד בלי תאוות, אז יורדת עליו אש, כל הענין שאדם בזמן הייחוד לא יהיה לו שום תאווה, שום הרגשה, ואז יורדת עליו אש, כמו רבי יהודה, ירדה עליו אש, ואסור שיהיה לאדם שום הרגשה בזמן הייחוד, וזה צריכים להכין כבר בגיל שלוש, לכן כתוב כתוב בפלא יועץ, להכין את הילדים מגיל שבע, והילדים צריכים להרביץ לאבא שלהם, שהוא הביא אותם בטומאה, כי כל מה שעובר על הילד, כי אביו הביא אותו בטומאה, אז שירביץ לאבא, למה הבאת אותי בטומאה? ועל ידי זה הוא מוריד את הטומאה,
- "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (בראשית מ"ב ל"ה) הרב'ה אומר, להוריד את הטומאה של ההולדה, כי אדם נולד בכזו טומאה נוראה, שכזו טומאה לא היתה מבריאת העולם, אז איך הוא מוריד את הטומאה? רק על ידי קנאות, פנחס קנא, פנחס חי לעולם, יש אומרים שאולי זה היה גלגול, אבל האר"י אומר, שפנחס זה אליהו ממש,
- ואחרי שבע מאות שנה, אז אליהו הנביא יושב תחת "תַּחַת רֹתֶּם" (מלכים-א' י"ט ד'), "גַּחֲלֵי רְתָמִים" (תהלים ק"כ ד'), הוא הגיע לבאר שבע, ואחרי זה הוא נסע לצרפת, הוא נסע לצרפת, אבל לא צרפת של ימינו, צרפת שבצידון,[5] זה "צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן" (מלכים-א' י"ז ט'), אז הוא יכול לחיות לעולם, כי שמה היתה אשה אלמנה, והיא אומרת "צִוִּיתִי" (שם), מה זה "צִוִּיתִי"? דבורה אומרת, "צִוָּה ה'" (שופטים ד' ו'), "צִוָּה ה'", מה מה מה זה "צִוָּה ה'"? אלא ה' מדבר עם הנשמה, ה' אומר לנשמה כל מה שהיה וכל מה שיהיה, ולפני שהנשמה יורדת לעולם מראים לה הכל, כל המסלולים, מראים לנשמה שהיא צריכה לנסוע לאומן, מראים לה לפני שהיא יורדת לעולם,
- אומרים לה התיקון שלך צריך להיות שעד מאה ועשרים תסעי לאומן, אומרים לה את זה, את זה היא זוכרת, פתאום זה מתעורר לה, בזכות זה היא נוסעת לאומן, ברגע שאדם מגיע לאומן הוא כבר יחיה עד 120! כל העבודה של האדם זה להגיע לאומן, ואז הוא כבר יחיה עד 120, אדם בא לעולם רק בשביל להיות באומן, רק, זה כל המטרה שלו, לגור ממש, זה שאלה, כי צריכים להקים ישיבות, ולהתפלל בחמש בבוקר, ולא לישון בלילה,
- אם אדם נרדם בלילה, זה לא שווה כל העבודה שלו, הרמב"ם אומר, העבודת ה' זה רק בלילה, הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ג הלכה י"ג), כותב שאדם לא יפסיד שום לילה בשינה, ולא באכילה, אדם צריך ללמוד קצות החושן 24 שעות, זה רק זה תופס את המח! אם הוא לומד גמרא בלי קצות החושן, הוא לא מבין מה שהוא לומד! זה לא מתחבר לו, רק כשהוא לומד קצות החושן, הוא יכול להבין מה שהוא לומד!
- כי הקצות אומר, שבסטירה אחת, אדם נהפך מחמור ליהודי, הוא שואל, איך עבד כנעני יכול להיות פתאום יהודי? כתוב על טבי, בבבלי כתוב שהוא הוציא לו עין, הירושלמי אומר, שהוא הוציא לו שן, עין ושן ביחד זה בגימטריא 480 כמנין לילי"ת, כי כל עבד כנעני הוא בידי הלילי"ת, כשאדם הוא לא בידי הצדיק הוא בידי הלילי"ת! אדם הולך עם הצדיק, הוא יכול לעבור בשער שכם, אפילו שזורקים רימונים, בקבוקי תבערה,[6] כל הערבים זזים הצידה, היו שם בשמחת תורה ציונים וערבים, כולם זזו הצידה, [7] וכולם נהפכים לאין, לאבק,
- כתוב שערבים משתחווים לאבק, כתוב "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (בראשית י"ח ד'), כי ערבוש'ים משתחווים לאבק שברגליים, כשאדם רואה ערבי רוכב על חמור, זה חמור רוכב על חמור, כל הערבים זה גלגולים של חמורים, שכם בן חמור זה כפשוטו, הוא היה גלגול של חמור, למה הוא קרא לו חמור? כי אבא שלו ידע שהוא גלגול של חמור, כל הערבוש'ים, וכל השכמים זה הכל גלגולים של חמורים, ושל גמלים,
- הגמל אומר "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" (ירמיה כ"ה ל') פרק שירה, הגמל שואג, מה הוא שואג? כי גמל, כתוב בפרשת וישלח, כתוב "ואת בוניהם" לא כתוב אפילו בניהם, כי הגמל הוא הכי צנוע שבעולם, אין יותר צנוע מגמל, אבל מצד אחד, הוא הכי טמא מכולם, כי הוא עושה הכל אחור באחור, כי אצל הרשע, כל דבר שהוא צנוע, אז אחרי זה הוא בטומאה הוא פי שתיים, על כל טיפה צניעות, על כל טיפה קדושה, הוא נופל לטומאה פי שתיים, ולכן הגמל אומר "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ", כי הגמל שואג יותר מהאריה, יותר מכולם,
- כי נחש לא מטמא, נבלה של עכבר מטמאה, נבלה של נחש לא מטמאה, (עירובין י"ג ע"ב) כי העכבר הוא כל היום גונב ושודד, אם יש גלגול של עכברים אז הם גונבים, כתוב בדף כ"ט ע"ב, שאביי היה לו, הם היו כולם פיראטים, היה לאביי היה ישיבה, אבל כולם היו פיראטים שם, הם בגלגול הקודם היו פיראטים, היו גנגסטרים, היו שודדים, והם התגלגלו באשה המסכנה,
- אם נוגעים באשה יהודיה, צריכים להרוג את כל השבט, נגעו בדינה, הורגים את כל העיר, אין הלכה כזאת, אבל על פי סוד, מספיק שאדם אחד מהעיר נגע באיזה בת יהודיה, הורגים את כל העיר, אדם אחד נגע בבת ישראל, בסוף שופטים, הורגים את כל השבט, לא משאירים לא טף, לא נשים, לא ילדים, לא תינוקות, כל השבט נפסל, "בֶּן אוֹנִי" (בראשית ל"ה י"ח), ולכן רחל צועקת "בֶּן אוֹנִי", רחל צועקת, בוכה, "כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (שם שם י"ז), הרב'ה אומר (ליקו"ה הלכות פורים ו' ז') שיש חמש תיבות עם שתי אותיות,[8]
- איך עבד כנעני נהיה יהודי, עבד כנעני הוא היה שור וחמור, ועם סטירה אחת הוא נהיה יהודי, הוא יכול להתחתן עם בת ישראל, בזכות הסטירה הוא כבר יש לו כבר ילדים יהודיים, לפני זה יש לו ילדים עבדים, לא מתייחסים אליו, לעבד מותר להתחתן עם בתו, לבן נח גם מותר להתחתן עם בתו, אבל לא לאמא עם בנה (סנהדרין נ"ח ע"ב), כי האמא יודעת שהיא ילדה אותו, אבל האבא לא יכול לדעת כלום, האבא אין לו רוח הקודש, לגויים אין רוח הקודש, כי השאלה איך שמעון התחתן עם דינה? הרי אסור אסור אחות מאם, דינה היא אחות מאם, אבל אם גם אחות מאב אז כבר מותר, מצד אחד אחות מאם היא אסורה, אבל אב ואם, אז תולים את זה באב, כל זה אומר תוספות בדף נ"ח ע"א, שאב ואם זה יותר קולא מאם לבד, אז כל הענין של שמעון,
- אסנת, ממנה יצא מנשה, מנשה חצי בארץ ישראל, חצי בעבר הירדן, הוא קיבל את העבר הירדן, וגם גד, וגם ראובן, כי גד זה בן תמורה, וראובן בן תמורה, כל מי שבן תמורה הוא עף לחוץ לארץ, אין לו מקום בארץ ישראל, אין לו שום זכות להיות בארץ ישראל, רק מי שהוא לא בן תמורה, כל זה "מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה" (מלכים-א' ו' ו'), "מִגְרָעוֹת", מגרעות ר' זה ראובן ג' זה גד מ' זה מנשה מגרעות זה הם מחוץ לבית, הם הקרשים שבולטים מחוץ לבית,
- עכשיו יורד בית מקדש של אש, היום אנחנו בכ' כסליו, אז יורד ממש בית מקדש של אש, בכ' כסליו יורד בית מקדש, ואפשר לראות את זה, מי שמסתכל טוב הוא יכול לראות, שיורד ממש בית מקדש של אש,
- יעקב היה בטוח שבית המקדש יבנה בימיו, ליעקב לא היה שום ספק שבית המקדש יבנה בימיו, לא היה לו שום ספק בזה, וזה ככה היה צריך להיות, רק האחים היו צריכים להגיד "חלמא טבא חזית", אם אדם אומר "חלמא טבא חזית", מיד יורד בית מקדש של אש, אדם יגיד ילך יקרא לאוהביו, הזוהר אומר, שפה יש את כל הסוד של החלומות, כל מה שיהיה עד סוף הדורות, פרשת וישב, זה מדבר על כל מה שיהיה עד סוף כל הדורות,[9]
- יעקב, זה ראשי תיבות, י'שא ע'שיו ק'ולו ב'בכי, אם יעקב חי, אז עשיו נושא קולו בבכי, עשיו הוא כל הזמן בוכה "וַיֵּבְךְּ", רק עשיו בכה, שום צדיק בעולם לא בכה, עשיו היה צדיק אמיתי, הצדיק לא רוצה לברך אותו, והוא צועק "צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד" (בראשית כ"ז ל"ד), "עַד מְאֹד", הוא עושה צעקות כאלה, כל חברון מתאספים, כולם באים, כולם רצים, מה קרה פה? רצח בביתו של יצחק אבינו, שוד, מה קורה? רואים את ראש השודדים, ראש הרוצחים, יושב על הארץ ובוכה כמו תינוק בן יומו, בוכה ממש, "וַיִּשָּׂא קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (בראשית כ"ז ל"ח), הוא רק בוכה, הוא רוצה ברכה מהצדיק, בלי ברכה מהצדיק, הוא לא מוכן להתפשר, הוא לא מוכן ללכת לאכול, הוא לא מוכן לישון, הוא אומר "הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה" (בראשית כ"ז ל"ו) אומר המגלה עמוקות, תן לי ברכה מעולם האצילות, מה נתת לי? "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" (שם שם ל"ט)?
- כשברחנו מיוהנסבורג, ברחנו לאמזונס, היה שמה איזה מקום, היה לנו איזה בקתה, צריף, שמה התחבאנו מהאינטרפול, באמזונס, המקום הכי יפה בעולם, ציפורים, כל זה קיבל עשיו, הספרדים קיבלו את אמריקה הדרומית, אמריקה הלטינית, דרום אמריקה זה של ספרדים, זה הכל ספרדים שם, הם עשו אינקוויזיציות, הם עשו הכל, רצו גם לעשות באמריקה אינקוויזיציה, רק זה היה על חודו של קול, אחרי שחרור העבדים, אז הם היו כולם ספרדים, כל הדרום זה ספרדים, פלורידה הכל זה ספרדים, טקסס, אלבמה, הכל זה ספרדים, ספרדים זה הבני-עשיו האמיתיים, הם רצו לעשות גם באמריקה אינקויזיציה, אז על חודו של קול, אם עוד קול אחד היה לטובתם, הם היו עושים אינקוויזיציה בארצות-הברית, לא אכפת להם, הספרדים הולכים עד הסוף, לא אכפת להם, הם הולכים עם האמת, הם לא מפחדים מאף אחד,
- ה[-] שלהם זה לשרוף את היהודים, עד היום, כל השירים שלהם איך לשרוף את היהודים, יש להם שירים, ההולנדים שרים, אנחנו גזע גרמני, והם עשו המנון, שטוב ששרפו את היהודים, וחבל שאנחנו לא שרפנו אותם. הם עשו המנון, "שיר-לאומי", אז זה ההולנדים והספרדים זה אותו גזע,
- אז שעשיו, נשא קולו ויבך, עשיו בכה בדמעות שליש, עשיו הוא כולו היה רק דמעות, עשיו היה מכף רגל ועד ראש דמעות, ים של דמעות, ויבך, ויצחק רצה לברך אותו, אבל רבקה אמרה בשום אופן לא, אני נכנסת, אמר רבי יהושע אמר רבי יצחק, היא אמרה ליעקב, אם אתה לא תיכנס, אני יכנס, הוא יעקב אמר, איך אני יכנס? אבא ימושש אותי, יראה שיש לי עור חלק, רבקה אמרה "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" (בראשית כ"ז י"ג), אני באתי לתקן חטא חוה,
- כי רבקה היא היתה האשה הכי צדיקה בעולם, רבקה אותיות הבֹּקֶר, היא היתה כולה אש, רבקה היתה עשויה מאש, רבקה היתה יצוקה מאש, רבקה נבראה מן האש, לכן רבקה היתה כמו שמש, אבל לא כתוב מתי היא נפטרה, רק אצל רחל כתוב, וגם לא כתוב תאריך, גם לא אצל שרה אומרים ששרה נולדה בא' תשרי ונפטרה בא' תשרי, אבל תאריך כמו אהרן הכהן, שהוא היחידי שזכה שיש לו תאריך כתוב בתורה, היחידי שזכה שיש לו תאריכים, היחידי שזכה זה אהרן הכהן, וכל אחד צריך להיות כמו אהרן הכהן, רודף חסד, אם אדם יעשה חסד, אז הוא יחיה את כל ה120,[10]
- באנדים היה אווירון שניסה להתרומם ולא הצליח, היה שלג, סופה, ואולי ה[-] היה מקולקל, הוא חשב שהוא כבר עבר את האנדים, אבל הוא לא עבר, והוא נתקע בהר, אז היה שם 300 איש, על המקום מתו 250, ונשארו 50, הם אכלו את המתים, לא היה להם ברירה, חודשיים שלא יכלו לגלות אותם, לא ידעו מה קורה איתם, לא היה שום סימן של חיים,[11] אז היה המון נסיונות איך להציל אותם, בסוף נשארו 25 מהחמישים שנשארו בחיים, הם היו צריכים לאכול את המתים, לא היה להם מה לאכול, שמה היה הכל שלג, מינוס שלושים, הבשר נשאר טרי, היה אפשר לאכול אותו חודשיים, ולעשות מזה פיצות,[12]
- כתוב "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו" (בראשית כ"ז מ"א), למה עשיו "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו"? למה עשיו הוא כל כך שונא את יעקב? קיבלת את גוואטמלה, את הונדורס, פנמה, אקוודור, פרגוואי, הכל קיבלת, ונצאולה, קולומביה, את צ'ילי, את פרו, פרו עיר הבירה שלה זה לימה, צ'ילי עיר הבירה שלה זה סן-דייגו, הכל אתה קיבלת,[13]
- כל הענין שנכנסים העקביים של לאה בכתר רחל, כל הענין לחבר את רחל ולאה, "וַתָּמָת רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת" (בראשית ל"ה י"ט), איך רחל מגיעה לדרך אפרת? מה לה ולאפרת? יעקב קובר אותה על אם-הדרך, על הכביש, מה זה? מה? אתה לא יכול להביא אותה? "עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה" (שם שם ט"ז), היה לו עוד מיל אחד, אלפיים אמות, יעקב אבינו אמר עד פה יהיה קבר רחל, זה יהיה שייך לירושלים, כשהלכו לחלק את בית לחם מירושלים, אז הערבים טענו שקבר רחל זה שייך להם, שרחל זה אמא שלהם, ואז הגיעו אונסק"ו וכולם הגיעו, והראו להם שרחל שייכת לעם ישראל, העם היהודי, למה? כי רחל הכל נתנה,
- אברהם בא ואומר רבונו-של-עולם ימחו על קדושת שמך (שבת פ"ט ע"ב), ובא יצחק אומר ימחו על קדושת שמך, מה עשו? עבודה זרה, ימחו על קדושת שמך, כולם אומרים "ימחו", ואז באה רחל, ואז ה' אומר "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה" (ירמיה ל"א ט"ו) כי כל העבודה זה להיות כמו רחל, כי מרחל מזים על תנוך האוזן הימנית על בוהן יד-ימין ועל בוהן רגל ימין, כל הענין להזות על הבהונות, שאדם יזה על הבהונות, שהבוהן, לקחת את הבוהן, שהבוהן שקולה כנגד כל הארבע האצבעות, אם אין בוהן אז אדם הוא אבוד, והבוהן שם זה כל הכח של הבן-אדם, אז לכן הבוהן, זה ה' ן', ה' זה באמצע האותיות מא' עד ט', ונ' זה באמצע האותיות מי' עד צ', עושים א'-ט', ב'-ח', ג'-ז', ד'-ו', אחרי ד'-ו' הה' באמצע, עושים כ'-צ' אחרי זה ל'-פ', מ'-ע', ל'-מ', הנ' נמצא באמצע, זה סוד הבוהן,
- אז ברגע שאדם זוכה לנ' ולה', שזה הסוד של עבד כנעני, שברגע שמעיפים לו את השן, הוא הופך מעבד כנעני ליהודי, ר' מאיר אומר לא צריך גט שחרור, קיבלת סטירה, אתה נהפכת מעבד כנעני ליהודי, אתה יכול עכשיו להתחתן עם בת ישראל, אז מי שזוכה לקבל סטירה מהצדיק, הוא נהפך מעבד כנעני ליהודי, אותו יום הוא מתחתן, אותו יום הוא זוכה לבת חורין, הוא זוכה לילדים יהודיים, ר' מאיר אומר לא צריך, רבי טרפון אומר לא צריך, ר' עקיבא אומר, חכמים אומרים בא נעשה פשרה, שן ועין לא צריך, השאלה אם צריכים גט, אדם נותן גט לעבד שלו, אנחנו יודעים אדם נותן גט לאשתו,
- כתוב שבגיל 13 היצר הרע בורח, כשאדם מניח תפילין פעם ראשונה בחיים, היצר הרע בורח כל עוד נפשו בו, אבל מה קורה? שהוא קורא לו בחזרה, אחרי שהוא ברח, אז הוא קורא לו, הוא כבר ברח, מה אתה קורא לו? תן לו לברוח, לא, הוא מרחם עליו, הוא רוצה להיות "איש חסד", כמו אהרן הכהן, הוא מרחם, מה אתה מרחם? מי אמר לך לרחם? "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (ישעיה מ"ט י'),
- כתוב האשה נקנית, אתה לא קונה אשה, הוא חייב לפדות אותה, יש לי פרדס, הפרדס מכניס 100,000 בחודש, 1.2 בשנה, והפדיון זה שתי מיליון, הרווחתי מהאשה הזאת מיליון נקודה שתיים, כי הביאה לי פרדס, כל חודש 100,000 שקל, אבל הפדיון צריך לתת שני מיליון,
- אז אדם מקבל סטירה ונהיה יהודי, מאי מהני ליה? תנו רבנן, אבל צריך גט שחרור, רבי מאיר אומר שלא צריך גט, מדברים עבד כנעני, שהעיפו לו שן, אם הוא צריך גט שחרור, אז כתוב כאן, שעבד כנעני לא צריך גט שחרור, בא נעשה פשרה, שן ורגל כתוב בתורה לא צריך גט, אבל שאר האיברים כן צריך גט,
- אז פה אנחנו רואים את היסוד הגדול, "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא" (במדבר י"ט י"ט), שמזים, אפילו אשה מזה, ביום השלישי וביום השביעי, יום השביעי, כי רות, היא היתה אם-המלכות,[14] רות היא ידעה שכתוב [-] את הכרובים, "וְהָיָה כִּי צָמִת" (ע"פ רות ב' ט'), אם את תהיי צמאה, תלכי אל הנערים, אז היא אומרת לנעמי הוא אמר לי שאני אהיה צמאה שאני יילך אל הנערים, אמרה לה רות לא, תלכי אל הנערות, אבל נעמי לא הבינה, הנערים זה הכרובים, "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים" (בראשית מ"ח ט"ז) זה הכרובים, "וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי" מלאך מטטרו"ן, וסנדלפו"ן,
- אדם בא לעולם, שיתעברו בו שני המלאכים, מטטרו"ן וסנדלפו"ן, אם אדם ראה פעם תמונה אסורה, לעולם לא יתעברו בו שני המלאכים האלה, איך אליעזר יודע מי הכשרה? רש"י אומר שכולם היו מופקרות, שהיא עושה חסד, אדם שפעם פגם בברית הוא כבר לא יכול לעשות חסד, הוא יגיד תקח את הכד לבד, מה פתאום שאני ירד לשוקת? קח, הוא לא מסוגל, אם אדם ראה פעם תמונה אסורה, סרט אסור, הוא כבר אבוד לכל החיים, הוא לא יוכל לעשות חסד, וזה מה שעושה אליעזר, "וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק" (בראשית כ"ד י"ד) כי אשה שפגמה פעם, היא כבר לא יכולה לעשות חסד, לא יכולה, תקח לבד, תקח את הכוס, הנה יש פה מים וכוס, תמזוג לעצמך, היא לא, אז האשה שפעם פגמה בחיים, תתן לשני למות, ברגע שאדם פגם בברית, ראה סרט אסור, תמונה אסורה, הוא כבר אבוד לנצח נצחים, שום דבר לא יעזור לו, שום תשובה, שום דבר, הוא תמיד ישאר דפוק בשכל עד 120 שנה, והילדים שלו יהיו דפוקים-בשכל, כי אם הוא דפוק, גם הילדים דפוקים. אז אם אדם ראה איזה סרט אסור, איזה תמונה אסורה, כל הילדים יוצאים פגומים, יוצאים דפוקים,
- ולכן חכמים אומרים, שהעיקר זה רבי טרפון, כי רבי טרפון אמר לרבי עקיבא, למכור את השדה בארבע-אלף דינרי זהב, כי רבי עקיבא מצא מת מצוה, אז הוא נשא אותו על הכתף, כל מת מצוה, צריכים לשאת אותו על הכתף, אם יש לאדם מת מצוה שיישא אותו על הכתף, אמרו לו חכמים, מת מצווה לא סוחבים אותו על הכתף, קוברים אותו על המקום, רבי עקיבא אמר, אני לא ידעתי את ההלכה, כי בחיים לא למדתי בישיבה, הוא אהב לעשות חסד,[15]
- דריוש אמר לדניאל, תשמע, זה לא הולך ככה כמו שאתה חושב, אצלנו לא נפרדים איש מאשה, אין דבר כזה, דניאל בכלל לא היה נשוי, והוא אמר אין דבר כזה, אנחנו הולכים עם האשה לתוך הקבר, לתוך הבור, אדם אסור להיפרד מאשתו, אין דבר כזה שיעזוב אותה שניה לבד, איי זורקים אותך לבור, תקפוץ איתה לבור, אז דריוש שלח 122 גברים עם הנשים, וכל אחת לקחה תינוק איתה,[16] וככה הם קפצו לתוך הבור, ועל כל אחד התנפלו 4 אריות, ובלעו אותם באוויר, בלעו אותם באוויר, אז היה 122 איש, כפול 3 זה 366, כפול 4, זה אלף ארבע מאות ששים וארבע, וכשזרקו אליהם את דניאל הוא רכב עליהם, ודהר עליהם, וקפץ איתם, והשתעשע איתם, חשב שזה ספארי שם, המלך רץ בבוקר, דניאל, מה קורה? דניאל, אתה חי? כן, מה? אני כאן משחק איתם, תבוא גם אתה תשחק, הנה תראה אני רוכב עליהם, ואני משתעשע איתם, והם כורעים, הם לוחכים לי את הרגליים,
- אז אם אדם שומר את הברית, אם אדם יהיה קנאי, אז הוא יכול לרכוב על 1,464 אריות, אז כל זה אנחנו לומדים עכשיו על דניאל "וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי" (תהילים ח' ח'), שהוא משל על כל הבהמות, "וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי", משל על כל הבהמות שבעולם, כל האריות שבעולם, אדם בא לעולם למשול על כל האריות, "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (שם שם ז'),
- כל זה לומדים בוישב, שזרקו את יוסף לתוך הנחשים, שם היה הכל נחשים, מיליון נחשים, עקרבים, אז הם אמרו, "נחש-נשך-נחש", אז אם הנחשים ינשכו אותו, סימן שהוא פגם, אם הוא ישאר חי, אז סימן שהוא לא פגם, לא דיבר לשון הרע, אבל שמעון היה "אוֹיבּעֶר-חכם", שמעון היה יותר חכם מכולם, הוא אמר אולי הוא מכשף, אולי הוא יודע כישוף, הוא מכשף אותם, אז עכשיו מגיע לו מיתה שהוא מכשף, לא די שהוא הוציא דיבה, לא די שזרקו אותו לבור של נחשים, בא שמעון ואמר עכשיו הוא מכשף, ומגיע למכשף מיתה, ולכן בא רבי שמעון בר יוחאי לתקן את זה, כל הזוהר, רבי שמעון בר יוחאי הוא בא, לתקן את המכירה של יוסף, שמכרו את יוסף, בשביל מה מכרו את יוסף? בשביל זוג נעליים, מה?! בשביל נעליים?! כתוב היה לו גמלים, וחמורים, ואתונות, מה? תמכור גמל, תמכור חמור, מה?! חמור אתה לא מוכר, את יוסף אתה מוכר?! אלא אומר ה'פלח הרימון', שהם היו הולכים יחפים כל החיים, "כִּי הָאַדָמָּה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלֶיהָ אַדְמַת קֹדֶשׁ הִיא" (ע"פ שמות ג' ה'), כל ארץ ישראל, היתה אדמת-קודש, כל ארץ ישראל היתה אדמה קדושה, כל ארץ ישראל היא היתה קודש קודשים,
- כמו בקודש קודשים, שלכהן אסור ללכת עם נעליים, מי שיילך עם נעליים בקודש קודשים יהיה חייב מיתה, אפילו אסור להיכנס יותר מארבע פעמים, פעם ראשונה קטורת, פעם שניה דם הפר, דם השעיר, ואחרי זה צריכים להוציא את זה, כשאדם מפנה את השולחן הוא עושה את העבודה של קודש קודשים,[17] כמו חנה, ח'לה נ'דה ה'דלקת-הנר, כי אדם בא לעולם בשביל להדליק את הנר, הוא צריך בארבע כבר להדליק את הנר, ולהתחיל מנחה, ולעמוד מנחה 3 שעות, שהוא יתקן את כל הנשמות שהוא ברא,
- כי אדם בורא נשמות, בכל מילה שהוא מוציא מהפה, "מלאכים ממש" אומר רש"י, לא סתם מלאכים, "ממש", עם ממשות, אפשר למשש אותם, אדם בורא מלאכים, בכל שניה הוא בורא מלאכים, כל שליש שניה הוא בורא מלאכים, אדם בא לעולם לברוא מלאכים, הוא נולד כדי לברוא מלאכים, הוא נוצר כדי לברוא מלאכים, מכל מילה שהוא מוציא מהפה נבראים מלאכים, ב12 וחצי שעות הוא מוציא ששים רבוא אותיות, כל דקה זה 800 אותיות, כפול 60 48,000, כפול עשר זה 480,000, עוד שעתיים וחצי זה עוד 120,000, זה יוצא ששים רבוא, שש מאות אלף אותיות, שש מאות אלף נשמות, שש מאות אלף מלאכים, אדם בורא בשתיים-עשרה-וחצי שעות, הוא מוציא את ה[-] בחמש, גומר בחמש וחצי, שתיים-עשרה-וחצי שעות, אז הוא זכה לברוא ששים רבוא מלאכים, ששים ריבוא נשמות, ששים ריבוא אותיות,
- ואלה המלאכים ששלח יעקב לעשיו, עשיו לא מבין, הוא רואה מלאכים, הוא לא יודע מה זה, אומרים לו, מי אתה? אני הבן של יצחק, 'טראח'! סטירה אחרי סטירה, מעיפים לו את השיניים, אחרי זה הוא אומר לו, מי אתה? אני נכד של אברהם, 'טראח'! סטירות, מעיפים לו את העיניים, בסוף הוא אומר, אני אח של יעקב, אח של יעקב?! למה לא אמרת ישר בהתחלה שאתה אח של הצדיק?! כיוון שהצדיק זה זה שחי עכשיו! "מִזְמוֹר לְדָוִד, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹקֵי יַעֲקֹב" (תהלים כ' א'-ב') אומרת הגמרא בברכות ס"ד, צריכים צדיק שחי עכשיו! לא אומרים אלקי אברהם, לא אומרים אלקי יצחק, אומרים את הצדיק שחי עכשיו!!! צריכים צדיק כמו שמעון הצדיק, הוא מלבין עוונות, אם אין שמעון הצדיק, החוט לא מלבין, את השעיר לעזאזל אוכלים הסיקריקים, יוצא שהרוצחים נהנים מהעבירות, כי כל עבירה שאדם עושה, הוא מחיה עוד רוצח, הוא מחיה עוד סיקריקין, והסיקריקין האלה,
- שלא היה סיקריקין ביהודה (גיטין נ"ה ע"ב), שאמרו מי שהורג יהודי נשלם ארבע זוז, בהתחלה אמרו מי שלא יהרוג יהודי יהרג, כי אדם בא לעולם לפי תורת הנצרות להרוג יהודים, לפי הנוצרים כל התכלית, שאני הגעתי לאמריקה אמרו, כל גוי שלא הרג יהודי חייב מיתה, כי הוא מאמין שהוא בא לעולם כדי להרוג יהודים, במלחמת-העולם-הראשונה, מי שלא הרג יהודי לא קיבל אוכל, לא זרקו לתנורים, אבל כשבאו לאולם האוכל בצבא, אמרו להם, הרגת יהודי? לך תהרוג יהודי, תבוא לאכול, זה היה מלחמת העולם הראשונה, וזה היה כאן בארץ ישראל, וכל יום תלו בקישלה עשרה איש, חמש שנים, כל יום תלו עשר אנשים, כל פעם תפסו בחור שהוא לא הלך לצבא, תלו אותו,
- כל זה מובא ב'ימי שמואל', שהיה אחד בחאלב, יהודי, ישן על ספסלים, אמר אני הולך לירושלים ברגל, הלך ברגל, תפסו אותו, והקצין היה יהודי, כל הקצינים בצבא הגרמני היו יהודים, היטלר ימח שמו אמר, למה נצחנו במלחמה? כי הקצינים היו יהודים
- יעקב אומר "אָמוּתָה", למה "אָמוּתָה הַפָּעַם"? אחיה הפעם, אדם פוגש את הבן אחרי 22 שנה, עכשיו אני יתחיל לחיות, לא, עכשיו אני הולך למות, הוא ראה עשרה הרוגי מלכות, אז הוא ראה שזה לא ימחל לעולם, החטא של מכירת יוסף זה חטא שלא ימחה גם לא בתחיית המתים! אי אפשר, ה' לא יכול לסלוח, כל אחד צריך לעבור מיתות משונות, ואת כל מה שעשו ליוסף, רק אם הוא מאמין בצדיק של אותו דור, אז ה' יכול למחול לו! שהוא עומד באותו הנסיון, אבל "אָמוּתָה הַפָּעַם", אומר התפארת ישראל, הרב'ה ר' ישעי'לה קרעסטירר אומר, שמה זה "אָמוּתָה הַפָּעַם"? הוא ראה את כל הגלויות שיהיה, את כל הצרות, את כל ההריגות הנוראות, הוא ראה שמכירת יוסף זה דבר שלא יתכפר לעולם, כמה שיש הריגות ה' לא מכפר על זה,
- אותו הדבר הרדיפות של דוד, למה אדם צריך לרוץ מעיר לעיר מבית לבית ממקום-מסתור למקום-מסתור? הכל, כי רדפו את דוד, וכולם רצו יחפים לגמרי, יחפים בלי נעליים, בלי כלום, עם תינוקות בידיים, זה מה שעובר בכל השוֹאוֹת, בכל הגלויות, שרצים עם תינוקות בידיים, וה' לא מוחל בשום אופן, "כל האומר הקדוש-ברוך-הוא ותרן יותרו מעוהי" (בבא קמא נ' ע"א) אדם בא לעולם רק כדי להאמין בצדיק האמת שבאותו דור! לא מה שהיה בדור קודם! ולא מה שיהיה בדור שיבוא! אם הוא יכול לעמוד בניסיון, להאמין בצדיק שבאותו דור! כמו האחים, שיוסף היה נדמה להם כאילו הוא אדם כמו כולם, היה לו את אותם העיניים, ואותו אף,
- כשאני בשכם, אני כל פעם בודק מחדש, יש מקום שאפשר לרדת למטה למערה, ואתה רואה את יוסף, שוכב על מיטת זהב, המנורה מזהב, אף ממש כמו שהיום הוא נולד, אפשר למשש,[18]
- אבא שלו, הלך את כל שכם ברגל, הוא לא פחד מאף אחד, כל פעם הזמינו אותו, בא תאכל, תשתה, המשיך ללכת, עד שהגיעו כמה ערבוש'ים פתחו את הראש של … 13 פתיחות,[19] ורצו לכרות לו את הראש לגמרי, כבר באו עם גרזן, ואז הגיע אמבולנס, הפלסטינאים נבהלו, ברחו, ועם האמבולנס העבירו אותו לעין כרם, שאלו אותו, איפה זה קרה לך? אמר, סתם כמה בריונים,[20]
- אז עכשיו שיעקב רואה שמכרו את יוסף, הוא אומר "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" (בראשית מ"ט ט'), הוא יודע הכל, "טֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ", הוא רואה הכל באסקפלריא המאירה, כי בנימין קיבל מכות רצח, אז למה הוא לא קיבל את כל בית המקדש? שלא הרביצו לו כמו שצריך, יהודה ריחם עליו, כי יהודה היה ערב לו, הוא לא קיבל מספיק מכות, ולכן הוא לא קיבל בית המקדש, אדם רוצה את בית מקדש, צריך לקבל בשפע, להגיד הלאה תרביצו, תרביצו, תרביצו, תרביצו, תרביצו, ואז הוא היה זוכה לכל בית המקדש, והיה יורד בית מקדש של אש, והיה הגאולה השלמה,
- אנחנו מגיעים לפרשת וישב, זה סוד הגאולה, כל הפרשת וישב זה סוד הגאולה, שאם אדם זוכה להיות ער כל הלילה בפרשת וישב, ליל שישי, אז הוא יכול להוריד בית מקדש של אש, אדם בא לעולם כדי להוריד בית מקדש של אש, זה התכלית שלו, וכל אחד יכול להוריד בית מקדש של אש, אם אדם יתגבר על התאוות שלו, כי התאוות זה אש, "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה" (איכה א' י"ג), אז אם הוא יוצא מהאש של הסטרא-אחרא לאש דקדושה, הוא יכול להוריד בית מקדש של אש, כי אדם בא לעולם להוריד בית מקדש של אש, וכל אחד יכול לעשות את זה,
- מי שנוסע לשכם, יכול להוריד בית מקדש של אש, הוא לא מפחד מהציונים, הוא לא מפחד מערבוש'ים, אז הוא יכול להוריד בית מקדש של אש, ולכן הלילה כולם נוסעים בלי יוצא מהכלל, ומשמה נוסעים ישר לירושלים, וישר לבית המקדש, כי לעתיד לבא השערים יהיו מאש, הזוהר אומר בשלח-לך, ירושלים לעתיד לבא, השערים יהיו ממש אש, ורק מי שעשה תשובה אמיתית, יוכל לעבור,
- דבורה הנביאה היתה כולה אש, דבורה היתה יוקדת באש, היתה עשויה מאש, יצאו ממנה גיצי אש, ואליהו הנביא אומר, למה היא תומר ואני רותם? "גַּחֲלֵי רְתָמִים" (תהלים ק"כ ד'), זה גחלים שלא נכבות לעולם, הרותם, הגחלים לא נכבים לעולם, ישימו אותם בתוך מים לא יעזור, ולכן אליהו הנביא יושב תחת רותם, להראות שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, שהאש שלו לא תכבה לעולם, הוא שוכב תחת רותם, והרותם הזה יצאו ממנו גחלים, גחלים לבית המקדש, והגחלים האלה לא יכבו לעולם, אם אדם הולך עם הגחלים, הוא הולך עם הרותם, "וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם" (איוב ל' ד'), וכל החיים הוא הולך עם הרותם, הוא לא עוזב את הרותם, והרותם בוער, עד לב השמים, הרותם זה אש שבוערת עד לב השמים, זה אש שלעולם לא תכבה, יש כזו אש, שלעולם לא תכבה,
- כי רבי עקיבא סרקו אותו במסרקות של ברזל, והאש שלו לא כובה עד היום, אם אדם זוכה שסורקים אותו במסרקות של ברזל, כמו רבי עקיבא, האש שלו לא תכבה לעולם, רבי עקיבא בא לעולם כדי שיסרקו אותו במסרקות של ברזל, וכל סטירה שנתנו לו, הוא יצא מעבדות לחירות, הוא זכה בארץ ישראל, יהושע בן קרחה זה הבן של רבי עקיבא, ככה הוא זכה, בזכות הסטירות שהוא קיבל, כמו שהוא אומר, שהרבה פעמים הוא הוכיח את רבי יוחנן בן נורי, ורק הוספתי אהבה על אהבתו, את רבי עקיבא סרקו במסרקות של ברזל, האכילו אותו גחלי רתמים, והוא לא נשבר, והוא לא נכנע, גחלי רתמים האכילו אותו, גחלים שלא כבות לעולם, אלה הגחלים שאדם צריך לאכול כל יום, אדם בא לעולם לאכול עצי גחלים, כמו רבי עקיבא, אז אם אדם זוכה לאכול עצי גחלים, "עַצֵי גֶחָלִים רִתמָם", הוא זוכה לגאולה, וזה מה שכתוב בפרשת וישב, שרבי עקיבא אכל גחלי רתמים, שרבי עקיבא היה בגיל 120,
- ורבי אליעזר הגדול, המים הלכו אחורנית, מה זה? כי הם הלכו לשורש שלהם, למים עליונים, רבי אליעזר הגדול היה ממים עליונים, ולכן הוא אמר, אמת המים תחזור לאחוריה, שהמים הלכו אחורנית, אפילו מים שבכוס נבקעו, בקעו את המים שבכוס, לא נשאר מים בכוס, הכל נבקע, הכל נבקע לחצי,
- ואז רבי עקיבא אמר, שבשביל זה באתי לעולם, שיסרקו אותי במסרקות של ברזל, אז הם אומרים לו רבי עקיבא עד כאן! רבי עקיבא מספיק! רבי עקיבא די! לא די! אין די! דווקא! דווקא שיסרקו אותי! לזה חיכיתי, לזה התפללתי, זה היה הכליון-עיניים שלי, ואז סרקו אותו במסרקות של ברזל, ומכרו את בשרו במרכולין, אדם צריך לזכות שימכרו אותו על הקילו, את רבי עקיבא מכרו על הקילו, כל קילו בשר של רבי עקיבא עלה 10 דולר, אם אדם רוצה להגיע לתכלית, הוא חייב להיות כמו רבי עקיבא, ש"גַּחֲלֵי רְתָמִים גַחְלָם", גחלי רתמים, גחלים של רתמים, גחלים שלא נכבים לעולם,
- כִּי הַגֶחָל שֶׁל הַצַדִיק לֹא נִכבָּה לְעוֹלָם! הגחל של דבורה לא נכבה לעולם, דבורה היא אשת לפידות, הגחלים שלה לא נכבים לעולם, דבורה היתה כולה גחלים, כולה היתה אש, ולכן היא הנביאה היחידה שצריכים להגיד את התפילה שלה כל יום, כל יום שלוש פעמים חייבים להגיד שירת דבורה!
- עכשיו מגיע חנוכה, כל החנוכה נמשכה משירת דבורה, מתפילת חנה, שנאמר "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים" (שמואל-א' ב' ד'), זה יהיה מזל קשת, זה חודש כסליו, היא ידעה באיזה חודש, ידעה באיזה יום, באיזה שעה, לא היה דבר שחנה לא ידעה, לכן היא אמרה "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים", הקשת נשברה להם, כמו שכתוב "קַשְּׁתוֹתָם תָּבוֹא בְלִבָּם" "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תהלים ל"ז ט"ו), חנה ידעה "בְּהִקָצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים" (ע"פ תהלים קכ"ט ד'), חנה ידעה לקצץ את הקשת של הרשעים, "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים" זה המכבים החשמונאים, משפחת הכהן הגדול, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול,
- כי אדם צריך להיות הבן של הכהן הגדול, והוא צריך להיות צדיק כמו הכהן הגדול, שהיה קודש קודשים, אדם בא לעולם להיכנס לקודש קודשים כמו הכהן הגדול, ועכשיו בחנוכה כולם נמצאים בקודש קודשים, כל החנוכה, יום שלישי בהדלקת הנר כולם יהיו בקדש קדשים, כל אחד יכוון כשהוא מדליק את הנר שהוא מדליק בקודש קודשים, בתוך ההיכל, בתוך הבית מקדש, "וּבָאוּ לִדבִיר בֵּיתֶךָ וְטִיהַרוּ אֶת הֵיכָלֶךָ" לטהר את ההיכל לטהר את המקדש, ואז בחנוכה אדם נהיה קדוש, נהיה טהור, וזכו לקודש קודשים,
שיעור בראשון-לציון ליל שישי וישב
- הרב'ה אמר שמי שלא מתחתן שלא יבוא אליו, מי שבא לצדיק חייב להתחתן תוך חודש, אז פה ברמ"א למדנו, שיטת המהרי"ק, אז עבד כנעני שקיבל סטירה, ועל-ידי-זה נפלה לו השן, אז העבד הזה נהיה משוחרר, אף אחד לא אשם, עפה לו העין, הוא נהיה משוחרר, הוא יכול להתחתן עם בת ישראל, ולהביא ילדים יהודים, ועד שהוא קיבל את הסטירה, כל הבנים שלו כנענים, הם לא יכולים להיות אף פעם יהודים,
- כמו בנימין שקיבל את המכות, הוא קיבל את בית המקדש, "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים ל"ג י"ב), אדם מקבל מכות, מישהו מעליב אותו, זוכה שבית המקדש יבנה בחלקו, בית המקדש נבנה בחלקה של אדם הראשון, אדם הראשון בנה מזבח, גם נח בנה מזבח, אברהם בנה מזבח, השטן אמר ליצחק שמעתי מאחורי הפרגוד, "הַשֶּׂה לְעֹלָה" ואין יצחק לעולה, (סנהדרין פ"ט ע"ב) יצחק אומר לאברהם, אברהם מה קורה פה? מה זה פה? הצגה? שמעתי שהשטן אמר לי שהוא שמע, "השה לעולה ואין יצחק לעולה", אמר לו אברהם, "יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ" (זכריה ג' ב') "יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן", אמר אברהם ,[21]
- ה' רק בוחר בירושלים, אסור לגור בשום מקום רק בירושלים, כשצפת נחרבה, וטבריה נחרבה, אמר החתם סופר, אסור לגור בשום מקום חוץ מירושלים, "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָםִ הַלְלוּיָה" (תהלים קל"ה כ"א) אומר הרמב"ם, ה' שוכן בירושלים, לכן כתוב בליקוטי הלכות, "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכ"ב ב') איפה שעומדים זה שעריך ירושלים, כי איפה שבן אדם הולך הוא בשעריך ירושלים, "אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קל"ז ו') "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיה ס"ו י'), רק מי שהוא מתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, כדי לזכות לראות בשמחת ירושלים, אז "שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ", כי ה' נמצא בירושלים, וכדי שה' יהיה בכל מקום, צריכים להמשיך את קדושת ירושלים לכל מקום, וזה פירוש "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָיִם"[22] לעתיד לבוא אומר הזוהר, כדי לבא לירושלים לעתיד לבוא, שיבנה בית המקדש, יהיו שתיים עשרה שערים, אבל שערים של אש, כל שער יהיה לוהט באש,
- כמו דבורה הנביאה שהיתה לוהטת באש, דבורה הנביאה היתה כולה אש, אשת לפידות, יצאו ממנה גיצי אש, איך ידעו שהיא נביאה? שראו שיוצאים ממנה גיצים של אש, שלהבות של אש, לכן היא נקראה אשת לפידות, היא היתה מוקפת כל היום בלפידי אש, אשה חייבת להיות מוקפת בלפידי אש, כמו דבורה הנביאה, כמו יעל, דבורה הנביאה היתה נשמת משה, ויעל היתה נשמת ציפורה, החיבור בין דבורה ויעל היה, כי דבורה נשמת משה, ויעל נשמת ציפורה,
- "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" (שופטים ה' ו') מי זה היה שמגר? שמגר זה היה הבן של משה רבינו, גרשם, (קהלת יעקב ערך שמגר) שמגר זה אותיות גרשם, למה קראו לו גרשם? ויקומו הרועים, הרועים השליכו את בנות יתרו לתוך הבאר, היות שהם הפסיקו לעבוד עבודה זרה, באותה שניה הגיע משה, הגיח משה מאי שם, צץ משה מאיזה פינה, מיד הוא אמר את השם המפורש, עם השם המפורש הוא העלה את שבע הבנות, "וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן" (שמות ב' י"ז),
- הוא לא גילה להם שהוא יהודי, ועל זה הוא נענש, היה צריך להגיד לבנות, אני איש יהודי, אני עברי, אני בן אברהם יצחק ויעקב, מה שהושעתי אתכם זה הכח של אברהם יצחק יעקב, לכן חייבים להתפלל שלוש תפילות ביום, גם בנות, וכל מצוה דרבנן גם אשה חייבת, והיות תפילה זה דרבנן, אז גם נשים חייבות בכל השלוש תפילות, ולהגיד אלקי אברהם, ולהגיד אלקי יצחק, ולהגיד אלקי יעקב,
- אברהם יצחק ויעקב, נמצאים איתנו כל דקה, אחרי מלחמת ששת הימים שאלו את המצרים, למה לא התקדמתם? הם אומרים, ראינו שלשה זקנים עומדים לנו ועוצרים אותנו, מי היו השלשה זקנים? אברהם יצחק ויעקב, אז אברהם יצחק ויעקב מובילים אותנו כל דקה כל שניה, לכן חייבים להגיד אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, שלוש פעמים ביום, לדעת שהם המובילים והם המוליכים, הם המתחילים והם המסיימים,
- "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם" (שמות י"ד ל"א) מי זה ישראל? ישראל סבא, שעם ישראל עבר את הים ירדה נשמת ישראל, ירד ישראל סבא, ירד יעקב אבינו, "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן" (בראשית מ"ח י') "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (שם שם ב') פעם כתוב ישראל, פעם יעקב, להראות שישראל בלי ראש, יעקב זה ה"עֵקֶב" (דברים ז' י"ב),
- "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו" (בראשית כ"ה כ"ו), כי בעקב של עשיו היתה נשמת רבי עקיבא, עקיבא זה אותיות עקב, רבי עקיבא היה מעובר בעקב של עשיו, מהעקב של עשיו הוא עבר לרקה של סיסרא, בכל רשע יש איזה נשמת צדיק, אפילו הרשע הכי גדול בעולם, כמו סיסרא, גם בו יש נשמת צדיק, איזה נשמה היתה מעוברת בסיסרא שמזה הוא ינק את הכח שלו? נשמת רבי עקיבא, היא היתה מעוברת בסיסרא, לכן רבי עקיבא היה בן גרים, ודווקא מהגרים תצמח הישועה, היא צריכה לבוא דווקא ממשפחה של גרים,
- כמו שדוד בא מרות המואביה, עם ישראל זה לא תורת הגזע, אין פה שום גזע, רות זכתה ללקט שיבולים, רות היא היתה בת מלך, או בתו של עגלון, או הנכדה של עגלון, היא גדלה בארמון עם טפטים מזהב, והיה לה נעליים מזהב, שמלה רקומה ברקמות של זהב, היא ויתרה על הכל, רות היא לא סתם גיורת, היא היתה בת מלכים, גדלה בארמון המלך, היתה לה אחות ערפה, איך ערפה שהיא בת מלכים נכדה של עגלון מלך מואב, מה ערפה עושה בארץ פלישתים? [-] בגלית פלישתים, גלית היה חייב להיות מואבי לא פלישתי, ערפה היא אחות של רות, מואביות גזעניות שורשיות,
- וכשהוא בועז רואה אותה שהיא לא מתכופפת, כי לאשה אסור להתכופף, אפילו שהיא בינה לבין עצמה, אסור לה להתכופף, שמא יבוא איזה בן, איזה מישהו, היא רק צריכה כל דבר להרים בישיבה, אסור לה להתכופף אף פעם, אצלה רק הכל בישיבה, היא צריכה להיות אטלטית, להתיישב ולקום, להתיישב ולקום, להתיישב ולקום, שב קום, שב קום, שב קום, אסור לה לעשות את התנועה של ההתכופפות, אפילו בחדרי חדרים, בועז הבחין בזה, בועז הבחין שהיא אף פעם לא מתכופפת, היא מרימה שיבולים, היא מלקטת משש בבוקר עד שש בערב, מלקטים שיבולים, ומשלוש סאים יוצא להם איפה אחת,
- כל יום היא לוקטת שלושה סאים שיבולים, והיא אחרי זה היא דשה אותם, והיא זורה אותם, והיא מפרקת אותם מהגרעינים, אחרי זה היא [-] את הגרעינים, וטוחנת אותם, בשביל לעשות ככר לחם צריכים לעבוד שלושה ימים, ולדוש, ולזרות לרוח, ולפרק את הגרעינים, ואחרי זה לפרק את הקליפה מהגרעינים, וכל זה רות עושה בדחילו ורחימו, בלי להתכופף רק היא מתיישבת וקמה, מתיישבת וקמה, אלף פעם ביום אחד, שבועז רואה את זה הוא רואה שיש כאן אשה מיוחדת, הוא מבין שזאת תהיה כבר אשתו, הוא לא ראה אפילו בבנות ישראל כזו דייקנות וכזה קביעות, שבחיים היא לא מתכופפת היא רק מתיישבת וקמה, בועז שואל, מי הנערה הזאת? בחיים לא ראיתי כזו ילדה, כזו אשה, אומר לו הנער, לא היא מואביה, זה המנטאליות של מואב,
- אומר ה'בן איש חי', אותו יום קירר אותו, הוא כל כך התלהב בועז, כשהוא ראה את הנערה הזאת, את האשה הזאת, הוא הגיע לכזו התלהבות, הוא רצה לתת לה עגלים, ברווזים, תרנגולים, אווזים אבוסים[-] מפוטמים, לתת לה כל טוב, אז הנער אומר, לא, זה בת ממואב, הם הכי גרועים, הם הכי פושעים, אבל זה המנטאליות שלהם, אין לך מה להתפעל, אומר הבן איש חי, באותו רגע איבדנו את הגאולה, ברגע שבועז ראה את רות, שהיא היתה צדיקה שורשית, צדיקה מלידה, שהיא היתה בשיא הצניעות מלידה, זה היה טבוע בה ברמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, זה הרגע שמוכן לגאולה כי בועז היה מביא לה פטומות ברווזים אבוסים [-] מפוטמים עגלים מפוטמים, היה שולח לנעמי עם איזה עגל מפוטם, שולח אותה עם איזה נער עם איזה עֶגלה, מיד היה בא משיח בן דוד, כי יש התלהבות אצל כל אדם, ואם אדם משתמש ברגע ההתלהבות, הוא יכול להביא באותה שניה את משיח בן דוד, ולכן אומר המדרש אילו היה יודע בועז את ה[-] הגדולה שבמגילת רות כותבים את זה, איך שהוא ראה את רות, איך שהוא התלהב ממנה, איך שהוא התפעל ממנה, הוא ראה את הקדושה, את הצניעות, שזה בתוך הדם שלה, זה לא איזה צניעות של מנטאליות, זה צניעות שטבועה בה ברמ"ח איבריה ושס"ה גידיה,
- אדם צריך לדעת שהוא לבוש בעור הנחש, הגוף שלו נקרא משכא דחויא, הגוף שלנו זה עור הנחש, אנחנו צריכים רק להסתיר אותו, לחפות עליו לעטוף אותו בבגדים, העיקר שעור הנחש לא יתגלה אפילו מילימטר, כתוב שושתי בחיים לא גילתה אפילו מילימטר, [-]שותה אלף חביות יין אלף כדי יין, הוא היה אוהב להשתכר אומרת לבעלה אחשוורוש, אבא בלשאצר, כתוב ב(דניאל) פרק ה', היה שותה "אַלְפָּא חַמְרָא" (דניאל ה' א'), אלף כדים, אולי אלף חביות, כי אצל הגויים כל הענין זה מי יכול לשתות יותר, זה כל הענין שלהם אין להם ענין אחר, כל הדימוי עצמי מי יכול לשתות יותר, אז בלשאצר הוכיח שהוא יכול לשתות אלף כדים, אלף חביות, בלי להניד עפעף, בלי לקבל איזה סחרור, הוא נשאר ביישוב דעת מלא, ואתה אחשוורוש היית שומר סוסים, שומר סוסים הוא היה, אפילו היה בן של דריוש,
- דריוש קיבל את המלכות שהיה בן 62, ולמה בן 62? כי עברו 62 שנה מגלות יהויכין, הגלות התחילה בגלות יהויכין, ומאז עברו 62 שנה, וביום שיהויכין גלה באותו יום נולד דריוש, שהוא יסיר את הראש מבלשאצר, כי בלשאצר ראה את היד כותבת על הקיר,[23] "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" (שם שם כ"ה) אף אחד לא הבין מה כתוב, כי זה היה כתוב באותיות של לוחות הברית, שקבלנו במתן תורה, זה אותיות מיוחדות, שרק היה כתוב אותם בלוחות, והיה אסור להשתמש בהם, ואף אחד לא ידע את סוד האותיות, רק דניאל, היה שמה הרבה יהודים, אף אחד לא ידע לפענח את הכתב הזה, רק כשקראו ל"דָנִיֵּאל מִן בְּנֵי יְהוּד" (שם ו' י"ד), רק דניאל קרא את זה, "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" מנה ה' את מלכותך, מנה את הזכויות שלך, את העבירות שלך, נמצאת חייב, העבירות שוקלות יותר מהזכויות, תקלו אותך, ועכשיו פורסים את מלכותך, היום בלילה פורסים את מלכותך, היום בלילה יגיע חיל מדי ופרס ויפרוס את מלכותך, מיד בלשאצר הנכד של נבוכדנצר הבן של אויל מרודך אבא של ושתי, הוציא פקודה שהיום הזה לא יוצאים ולא נכנסים, מי שבפנים לא ייצא, מי שבחוץ לא ייכנס, ואפילו יבוא המלך בעצמו עם הכתר יגיד אני המלך, להסיר את ראשו, הוא היה כל כך בטוח בעצמו בלשאצר, שהוא בכלל לא הבין מה כתוב על הקיר, הוא אמר יבוא אחד יגיד אני המלך, מיד להסיר את ראשו, כי אני המלך אני פה בפנים, אבל מיד חנקו בני מעיו מרוב היין שהוא שתה, מיד הוא היה חייב לצאת החוצה, ולצאת היה אפשר, להיכנס אי אפשר, למלך היתה דלת סודית, שאם הוא צריך פתאום לצאת קורה לו משהו לא נעים, יש וילון כזה, הוא משתחל מאחורי הוילון, מאחורי הוילון יש שמה דלת סתרים, יוצא, והוא לא יכול להיכנס, הוא יכול להיכנס מהכניסה הראשית, הוא יצא עם הכתר בלבוש הארגמן לבוש המלכות, היה צריך לצאת דחוף דחוף דחוף, אין שום ברירה, הוא הצליח להשתחל החוצה דרך הוילון, פתח את דלת הסתרים, היה איזה חצי שעה בחוץ,
- עכשיו איך נכנסים? הוא נתן פקודה שאפילו יבוא המלך בעצמו, ויבוא אחד ויגיד אני המלך, הוא יבוא עם כתר המלכות ובגדי המלכות, להסיר את ראשו, אבל הוא אמר אולי יבינו שאני בעצמי באמת המלך, לא מתחזה למלך, הוא לא יכול להאמין ששני השומרי-ראש שלו שזה היה כורש ודריוש, אחשוורוש היה הבן של דריוש, היה חתן של דריוש, הם בעצמם יסירו את ראשי, הם יזהו אותי, ידעו שאני לא מתחזה, זה לא יתכן הוא לא העלה על דעתו, שיכול להיות כזה מציאות שכורש ודריוש, הם כאלה נאמנים, הם המאבטחים שלו, שומרי הראש שלו, הם יתנכרו לו? הם לא יאמינו לו? הוא יגיד אני המלך, לקח לו עוד חצי שעה, והוא ניצב בשער בית המלכות, מי עומדים שם? כורש ודריוש,
- ודניאל במשך 45 שנה היה אומר לכורש תדע לך אתה זה הכורש "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ כוֹרֶשׁ" (ישעיה מ"ה א') נתתי לפניך מלכים, [-] חושך ואותו מטמונית כל המטמוניות של כל העולם היו בידי בלשאצר, בלשאצר היה בידו את כל הרכוש, אבא שלו כבש את כל המלכויות, היה לו זהב מכל העולם, וכל זה עבר לאויל מרודך, ולבלשאצר, בלשאצר הוא עכשיו הכי עשיר יש לו את כל אוצרות המלכים, ועכשיו הוא ניצב מול כורש ודריוש,
- ודניאל במשך 45 שנות מלכותו של נבוכדנצר, ו27 שנות מלכותו של אויל מרודך, תמיד אמר לכורש, כורש אתה תהיה המלך, יבוא הרגע, אל תחמיץ אותו, יבוא הרגע שתוכל להסיר את הראש מבלשאצר, תדע לך שברגע הזה אתה נהיה המלך, אתה מושל על כל העולם, ותזכור את הנבואה, בישעיה פרק מ"ה, "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ כוֹרֶשׁ", אתה תבנה את ביתי, ודבר ראשון תבנה את הבית מקדש, אם לא אתה תיפול, אתה מקבל מלכות כדי לבנות את בית המקדש, ואז בשעה שבלשאצר ניצב מול כורש ודריוש, אומר תכירו בי אני המלך, אני לא מתחזה, נכון שאמרתי להוריד למלך את הראש, אבל לא התכוונתי למלך האמיתי, התכוונתי מי שיתחזה למלך, אתם יודעים שאני המלך אתם מכירים אותי שאני המלך אז תרחמו עלי אל תורידו לי את הראש,
- אבל כורש זכר את הנבואה של דניאל, שהוא הכורש הזה, שעליו ישעיה מתנבא ואומר לו, "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" ועכשיו הוא צריך להוריד את הראש מבלשאצר, ולהיות המלך על כל ה127 מדינות, זה היה 254 בהתחלה, ואז כורש לוקח מנורה, נברשת, וזורק לבלשאצר בראש, פוצע את ראשו בשעה 12 בלילה, בלשאצר גסס עד 6 בבוקר עד אשמורת הבוקר עד עלות-השחר, כי אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימה, כי בשמים גזרו שהמלכות של בלשאצר תהיה שנתיים ויום, "יום" זה עד שש בבוקר, אז אפילו שפצעו אותו וכבר פתחו לו את הראש, וכולו היה שותת דם, הוא המשיך לחיות עד שש בוקר, עד שמבדילים בין זאב לכלב,
- כי כל הפרסים גלגולים של כלבים, הישמעאלים גלגולים של חמורים, אבל הפרסים זה גלגולים של כלבים, [-] לכן היה לו כלבה, לא היה לו אשה היה לו כלבה, והיו גלגולים של כלבים, [-][24], כתוב (בבא-קמא פ"ג ע"א), שכל מי שמגדל כלב הוא בארור, רק אם הוא גר בספר, בגבול, אז, אבל אם הוא גר בתוך ראשון לציון, על חוף הים, בים אין כלבים,[25]
- אז כל מי שזכה לגור בראשון-לציון, שזה המקום הכי בטוח בארץ ישראל המקום הכי נעלה "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן" (ישעיה מ"א כ"ז) כשנבנתה בשנת תרמ"ב, רוטשילד בעצמו הוא לא תיאר שיהיה פה ישיבת שובו בנים, שיהיה פה שיעורים של שובו בנים, אבל הוא היה שומר שבת, היה לו שוחט פרטי, והוא דרש שכולם ילכו עם פאות, ועכשיו אנחנו מחזירים עטרה ליושנה,
- רוטשילד כשהוא בנה את מטולה שאלו אותו, למה אתה בונה את מטולה? תבנה במרכז, בנית את ראשון לציון ואת זכרון יעקב ליד חיפה, תבנה איזה משהו ליד עפולה, הוא אמר איפה שאני בונה שם יהיה הגבול, איך הוא ידע את זה? זה היה לו רוח הקודש, אמר אני [-], אחרי מלחמת העולם הראשונה, האנגלים קיבלו את ארץ ישראל, הצרפתים קיבלו את סוריה, כי כולם השתמשו [-], במלחמה הגבול היה במטולה, אומר איפה שאני יחליט איפה שאני יבנה שמה יהיה הגבול, וכשהוא בנה את ראשון כל התקוה שלו היתה, שפה יהיה ישיבות, פה יהיה ישיבות של שובו-בנים, כל העיר ילמדו תורה עד אור הבוקר, ונזכה לגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.[26]
שיעור שנמסר ביום שני מקץ לישיבת נצח נצחים
- עכשיו אנחנו לומדים פרשת מקץ, אז עכשיו עושים תשובה, מי שלא רואה אשה, אז הוא יהיה נביא, אז עכשיו בחנוכה זה הולך הפוך, שהפרות הטובות בולעות את הרעות, בהתחלה כתוב שהרעות בלעו את הטובות, אבל חנוכה זה "נַהֲפוֹךְ הוּא" (אסתר ט' א'), שהטובות בולעות את הרעות,
- כי עכשיו זה החלום של השפע, הרי יש קושיא נוראה, קושיא כזאתי שהיא יותר קשה מכל הקושיות שבעולם, כפשוטו, חולמים על פרות וחולמים על שיבולים, אז מה היית פותר? הרבה בשר, הרבה תבואה, מה יש כאן? צריכים להביא את החרטומים, ואת המכשפים, ואת הכלדיים, מה יש כאן? מה הבעיה? אתה חלמת על השיבולים טובות, שיבולים יפות, יהיה לך הרבה תבואה, הרבה חיטה, חלמת על פרות בריאות, יהיה לך הרבה בשר בשפע, יהיה צאן, יהיה כבשים, יהיה עיזים, יהיה תרנגולות,
- כי בן סורר ומורה, יכול לאכול עופות כל היום, אם הוא מחליט להיות בן סורר ומורה, הוא יאכל מיליון עופות ביום אחד, ויגנוב מאבא שלו,
- על כל פנים, אנחנו נמצאים בחלום הכי פשוט בעולם, שאדם חולם שבע שיבולים טובות, שבע פרות טובות, אז יהיה לך הרבה שפע, הרבה בשר, הרבה סטייקים, הרבה שניצלים, הרבה כבדים,[27]
- [28]אדם צריך לדעת שהכסף בא מהתורה, שלא יהיה לו שום מחשבה אני ילך לעבוד, אני יעבוד בנדל"ן, אני יקנה מגדלים בתל-אביב, כמה שווה מגדלי עזריאלי? מאה מיליון? אז אם קונים, היום קונים על הנייר, לא צריך אגורה, כמו הרוטשילדים קונים על הנייר, ואחר כך מוכרים את זה כבר,
- איך הרוטשילדים נהיו מיליארדיסטים? כשנפוליאון עמד לעבור את הלמנש, אחרי שהוא ניסה לכבוש את מוסקבה, כשהוא חזר מהמלחמה עם היימל, הוא חזר עם שלושים אלף, יצא עם חצי מיליון חזר עם שלושים אלף, ואז נכנסו כל המדינות ולקחו אותו בשבי, לקחו אותו לאי אלבה, אבל הצרפתיים [-] הגלו איתו ארבע-מאות חיילים, שמו אותו בגלות עם כל הצבא, האי אלבה זה ליד צרפת, אחרי עשר חודשים זה היה בדיוק במרס הוא יצא משם בהפרש של מאה יום, הוא יצא בתשע במרס, עד תשע-עשרה, או משבע עד שבע-עשרה, בדיוק מאה יום, לקחו אותו מאה ימים, בשבע עשרה הוא כבר הגיע לרוצ'רלו,
- רוצ'רלו הקרב הכי מפורסם בעולם, שהאנגלים נשארו בלי כדורים, בלי רובים, הכל, וכבר הודיעו בלונדון, שנפוליאון תוך כמה שעות מגיע, הוא עובר את הלמנש, והוא לוקח את לונדון, ולוקח את הבנקים, ולוקח את הכל, אז בנק של מיליארד דולר, מכרו אותו נגיד בעשר מיליון, בנק של חצי מיליארד, מכרו אותו בחמש מיליון, אז רוטשילד שלח את כל הקרובים שלו, הוא לא היה צריך לתת אגורה, הוא רק חתם, חתם שהוא קונה בנק, בנק של מיליארד בעשר מיליון, בנק של חצי מיליארד בחמש מיליון, חתם ככה על אלף בנקים,
- אבל הוא היה ברסלבע'ר, אז כבר היה ברסלב אז, אנחנו מדברים הרב'ה נפטר ב1811, וזה היה ב1805, באלף שמונה מאות ושש, באלף שמונה מאות וחמש שמו אותו בשבי, ובאלף שמונה מאות ושש זה היה, אז זה היה עוד שהרב'ה חי, בטח הוא הכיר את הרב'ה, אחרת הוא לא היה ככה מתעשר,
- הרוטשילדים, איך הם נהיו עשירים? אז יש שני סיפורים, סיפור אחד זה הסיפור הזה, שנפוליאון עמד לעבור את הלמנש, היום זה כבר תעלה מלמטה, נוסעים מתחת לים, לא על הים,[29] ואז הוא חתם על כל הבנקים, ופתאום זה הכל התהפך, לא יודעים עד היום למה, כי הוא לוינסון צעק "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קי"ח כ"ה) התחיל להגיד תהילים,[30] והוא התחיל להגיד תהילים, הוא כותב, מה שזכרתי התחלתי להגיד בעל-פה, ופתאום הם התחילו לברוח, לא ידעו מדוע, והאנגלים נשארו בלי רובים, היו רק רובים שבורים, והכדורים נגמרו, ופתאום הצרפתים מתחילים לברוח, הקרב הכי מפורסם בעולם, ומיד הרוטשילדים שלחו פרשים ללונדון, ומיד הם גמרו את העסקאות, ואחרי שעה נודע שהכל התהפך, וכבר כל הבנקים היו בידיים שלהם, וזה סיבה אחת,
- וסיבה שניה זה היה שהיה מהפכה בגרמניה, אחרי המהפכה בצרפת, גם גירשו את כל העשירים, רדפו אותם, ועשיר אחד, היה לו מיליארדים, זה אציל גרמני, הכל החביא אצל רוטשילד, ואז המורדים באו לבית של רוטשילד, אמרו אנחנו יודעים שאתה מחביא אצלך את כל העשירות של הנסיך הזה, תביא את זה מיד, טוב, הוא הוזיז תמונה בקיר, ואמר הנה כאן, תכנסו למרתף, הביאו ארגזים, שקים, מילאו את הכל, אחרי חצי שנה כבר המרד הפסיק, והחזירו את הנסיכים לבתיהם, הנסיך בא לרוטשילד, אמר תודה רבה, שמרת לי על הרכוש שלי, אני יודע שלקחו את הכל, לא נשאר כלום, אני לא מוחל לך, ענה לו רוטשילד, לא, ברכוש שלך לא נגעו, זה היה הרכוש שלי, מה שהבאתי להם זה לא הרכוש שלך, אני נשארתי בערום ובחוסר-כל, כשהנסיך שמע את זה הוא ביקש סליחה, ומאז הוא עלה, ונהיה הכי מיליונר בעולם,
- [31]אז הוא קראו לו מאיר אנשיל, והוא חשד בו, ר' יוקיל מגאלונה, היה כפר אחד גאלונה, ושם היה, ר' יוקיל מגאלונה, הוא היה כמו הבעל-שם טוב, כל ברכה שלו מתקיימת, כל מילה, והוא חשד בשמש שלו, נעלם עשרים אלף זלוטות[32], טוב הוא קרא לשמש, הוא אמר איפה הכסף? אתה יחידי בבית, מסתובב כאן, אתה אחראי על הכל, אתה יודע איפה אני מחביא את הכסף, תביא את העשרים אלף, או שאתה מפוטר, או שתשבע,
- אבל לא נשבעים, צדיקים לא נשבעים, שייקחו להם את הבית, שייקחו להם את הכל, יש סיפורים בירושלים של מעלה, אנשים לא נשבעו, בסוף מצאו את הכסף, אחרי עשר שנים התגלה מי לקח את הכסף, ואז מישהו התוודה,
- בינתיים הוא לא נשבע, לקחו לו את הבית, לקחו לו את הכל, אז טוב, הוא אמר אתה לא נשבע? תלך עם הילדים, יש לו ילדים קטנטנים כאלה, יחפים, טבת-שבט, מינוס שלושים,
- וורשא זה מינוס שלושים, זה לא אומן, זה חם באומן לעומת וורשא, שמה באומן זה עד מינוס חמש, פעם היה מינוס שלושים, המשקפיים התפוצצו לנו, כל המסגרות התפוצצו, התפללנו בחוץ, משמונה בבוקר עד ארבע אחרי הצהריים, שמונה שעות עומדים בחוץ, במינוס שלושים, להיפך זה צעקות, צריך לצעוק עוד יותר חזק, כמה שיותר קר אתה יותר כוסף לה', הצעקות הכי חזקות צעקתי אז, המשקפיים התנפצו לנו, כל המשקפיים כל המסגרות התכווצו מהקור,
- ושמה בוורשא זה ממש מינוס שלושים, ששלטו הגרמנים אנשים קפאו, לא היה חימום, קפאו למוות, חצי וורשא קפאו למוות, אומן זה מגיע מינוס חמש, ויומיים זה יש מינוס שלושים, לא יותר מיומיים, ולפעמים גם זה לא, אז בקיצור הוא הולך במינוס שלושים, עם הילדים בשלג, השלג עד הברכיים, עד המתניים, עד שהוא הגיע לאיזה כפר רחוק אלף קילומטר מגאלונה, והוא ר' יעקב מגאלונה אחרי שבועיים מצא את זה, סידרו את הבית מצאו את הכסף, עכשיו לך תחפש אותו, אדם הלך עם עשרה תינוקות ונעלם לנו, הלך מצא איזה בית כנסת שנכנסים מתחת לאדמה, ופעם לא היה מרצפות, אפילו קרשים לא היה, היה כזה עוני שאי אפשר לתאר, היו מדליקים כמה נרות, וחשכה, והכל זה עפר, בוץ, ושמים שקים לכבוד שבת,
- וככה הוא הולך מעיר לעיר, דופק על השולחן, על הבימה בקריאת התורה, פשעתי חטאתי, שכולם יצעקו (הרב צועק עם משתתפי השיעור) "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" (בראשית מ"ב כ"א) "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ", על מה הם צעקו? על מה הם צעקו? שהוא נישק להם את הרגליים, האחים לא התחרטו על המכירה, אדם יכול לצעוק מיליון פעם אשמנו, והוא בכלל לא יודע מה הוא אומר, עוד פעם (הרב צועק עם משתתפי השיעור) "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ", אשמנו בגדנו גזלנו, מה עשיתי לו לשמש שלי? גירשתי אותו עם הילדים, עם התינוקות, בשלג בקור, במינוס שלושים, איפה הוא? אולי מישהו מצא אותו? אולי הוא עבר בעיר שלכם? קראו לו מאיר אנשיל, וככה הוא הולך, בוכה, כבר נקרעו לו הנעליים, אין לו נעליים, הוא עושה תשובה אמיתית, הוא הולך לכל הכפרים, לכל הערים, בשלג, בקור, ואחרי זה נהיה מינוס חמישים, וורשא בקיץ זה פלוס חמישים, והוא הולך, הוא אומר עד שאני לא ימצא אותו אני לא חוזר הביתה, עד סוף החיים,
- אחרי שנה שהוא הולך מכפר לכפר, הוא מגיע לאיזה כפר, יש שם בית כנסת אחד, חצי באדמה, מט ליפול, כבר שקוע באדמה, הוא רואה אותו עם הילדים היחפים האומללים הוא אומר תסלח לי מה שעשיתי לך, הוא נופל לו לרגליים, מנשק לו את הרגליים, כמו יוסף שנפל לרגלי האחים, הוא אומר מחול לך, אין לי שום הקפדה, בחיים לא הקפדתי, הכל זה מה', מה יש לי להקפיד עליך? כן אבל מצאתי את הכסף מיד אחרי שבועיים, תראה מה עשיתי לך, אתה מסכן, יחף, הילדים שלך יחפים, אין להם בגדים, בגדים קרועים, מינוס שלושים, כל הקירות כפור,
- בא תחזור, תקבל משכורת פי שתיים, הוא אומר אני לא חוזר, טוב אני מברך אותך שתהיה הכי עשיר בעולם, אתה כבר זקן, אתה כבר בן שמונים-תשעים, אז הנכדים שלך יהיו הכי עשירים.
סיום ליקוטי הלכות ליל שלישי מקץ אחרי תפילת ערבית
- [33]סוד א' זעירא, א' זעירא, גימטריא רבי עקיבא, רק משה רבינו זכה לא' זעירא, שום צדיק לא זכה לא' זעירא חוץ ממשה רבינו, ויש כאן מיליארד קושיות, "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה" (ויקרא א' א') מי קרא לו? "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו", קושיא, "וַיִּקְרָא", מי קורא לו? מסביר ר' נתן, ההוא טמיר ונעלם, "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה", זה עתיקא קדישא, זה אדם-קדמון, כל אחד יקרא בדף רצ"א, על הקושיא הנצחית, הקושיא המפורסמת, כתוב "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה" ולא כתוב מה, אחרי זה כתוב "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", מה זה "וַיִּקְרָא"? מה הוא אמר לו? אלא הוא גילה לו את הסוד של א' זעירא, שזה הסוד נתגלה לרבי עקיבא, ברגע שסרקו אותו במסרקות של ברזל, כתוב "וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ" (איוב כ"ח י') זה רבי עקיבא, התגלו לו סודות התפילין,
- כי אחד הצדיקים שאל את רבינו, מאיזה מדינה נכנסת לארץ ישראל? באיזה צד נכנסת? אז הרב'ה אמר לו, שהוא נכנס בסוד של התפילין, של א' זעירא, הרב'ה גילה, כשהוא הגיע לארץ ישראל, אז התגלה לו סוד התפילין, סוד א' זעירא, סוד התפילין, אל"ף זעירא זה 399, גימטריא רבי עקיבה עם ה', ואחרי זה, זה נהפך לא', כל העבודה זה להפוך את הה' לא', שרבי עקיבה עם ה', יהפך לרבי עקיבא עם א', והסוד הזה התגלה רק לרבי עקיבא, זה הסוד של א' זעירא 399, אלף 111, זעירא 288, ביחד זה 399, רבי עקיבה עם ה', ובסוף זכה שזה יהיה רבי עקיבא עם א', "אוֹ'ר זָרֻ'עַ לַצַּדִּי'ק וּלְיִשְׁרֵ'י לֵ'ב שִׂמְחָ'ה" (תהלים צ"ז י"א) זה סופי תיבות רבי עקיבה עם ה',
- אז כל העבודה של הבן אדם זה להפוך רבי עקיבה עם ה' לרבי עקיבא עם א', וזהו סוד הא' זעירא, זה סוד "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה", כי הסוד הכי גדול בתורה, זה הסוד של א' זעירא, שה' קרא לו הוא קרא לו בתוך הא' זעירא, בזה הוא קרא לו, כי כל אות קוראת לנו, ואז התגלה למשה כל סודות התורה, כשה' קרא לו מהא' זעירא, ואז התגלה לו הסודות של עתיקא, של אדם-קדמון, של שער החמישים,
- עכשיו זה ערב חנוכה, זה היום הכי גדול בשנה, זה כמו ערב יום כיפור, זה כמו ערב ראש השנה, היום נמחלים כל העוונות שבעולם, אין עוון שלא נמחל היום! היום נמחל כל עוון, וכל חטא, וכל מה שאדם חטא בכל הגלגולים, מחטא אדם הראשון, כי היום אנחנו מכינים את ההדלקה, את הנר הראשון, שהנר הראשון זה האור הכי גדול שיכול להיות, הנר הראשון זה האור הגדול ביותר, זה התחלת החנוכה, ושטיהרו את בית המקדש,
- כי יש קושיא איזה נס היה ביום ראשון? הרי היה שמן, מצאו שמן, ועוד שמן של הכהן הגדול, אלא התירוץ הוא, הנס היה שטיהרו את בית המקדש, נכנסו לבית המקדש, היום כולם נכנסים לבית המקדש, היום נכנסים לקודש קודשים, היום יהודה המכבי נכנס לקודש קודשים, זה היום הכי גדול בשנה,[34]
קבלת עול-מלכות-שמים בשחרית יום שלישי מקץ ברגעי יציאת-הנשמה של מרן הגרא"ל שטיינמן.
שמע ישראל, כולם יגידו שמע ישראל, לעילוי נשמת הרב שטיינמן, בדקה הזאת כל עם ישראל אומר שמע ישראל, כולם יצעקו בכל הכח, שלוש פעמים,
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד"
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"
"ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד"
"וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
"ה' הוּא הָאֱלֹקִים"
כל זה היה לעילוי נשמת הרב שטיינמן, שבשניה הזאת הוא בעליית נשמה.
כולם צריכים לכוון, שהוא יכנס ישר להיכל של רבינו, מעולם הוא לא חלק על רבינו, והוא קיבל תלמידים של רבינו לישיבה שלו, הרגע הזה הנשמה שלו עולה להיכל של רבינו.
הערות
[1] הציונים עד היום בעד אוגנדה, עשו משאל בבתי ספר, אם זה היה נכון שהיהודים ויתרו על אוגנדה, משאל ביום העצמאות לפני חמש שנים, אז כל התלמידים כתבו שזה היה טעות גדולה, כי פה יש לנו בעיות עם הערבים, שהם רוצים להרוג אותנו, באוגנדה היינו חיים עם הכושים בסדר, הם לא היו זורקים אותנו לוויקטוריה כמו שהם זורקים את כולם, השבטים זורקים מיליון אנשים בשנה לאגם ויקטוריה, ואולי היום כבר התערב האו"ם, אבל עשר שנים היו זורקים מיליון כושים לויקטוריה, והיה אסור לאכול את הדגים, 'נסיכת הנילוס' זה ויקטוריה,
[2] כמו שמישהי נאבד לה הבעל, אמרתי תלכו לרחוב אגריפס שם תמצאו אותו, כל מי שבורח מהבית הולך לרחוב אגריפס, אז היא הלכה ברחוב אגריפס, ומצאה את הכביסה שלו תלויה על המרפסת, על אחד המרפסות,
[3] אנחנו נוסעים לשכם כל לילה, והציונים האלה הם לא יכולים לעשות לנו כלום, הם חשבו שהם שולטים פה על שכם, והם לא שולטים על כלום, אנחנו מגיעים, הם בורחים כל עוד נפשם בם, הם רואים, הם חושבים שזה שדים, שזה חיזרים, חיזרים זה מהמאדים, אבל מי שמגיע מהירח זה שם אחר, אז יש חיזרים, וברגע שהם רואים אותנו מגיעים לשכם, הם בורחים כל עוד נפשם בם, בפחד נורא.
[4] עכשיו העבירו את הרב'ה לאלסקה, כי מישהו פחד שהוא יתפורר, אז הוא אמר, באלסקה הכל קרח, אבל הוא לא מגלה איפה בדיוק באלסקה, אנחנו נגלה את זה, אז עכשיו יוצאת משלחת משובו בנים לגלוֹת, כי אחד כבר אמר שהוא בצפת, אחד אומר שהוא בחברון, יש כמה שכבר העבירו אותו, את הכפילים, העבירו דחלילים בדמות רבינו, בלונים בדמות רבינו,
[5] יש כפר צרפתא, מי שמגיע למקום הזה יחיה לעולם, כל מי שיזכה להגיע לצרפתא שבצידון,
[6] אמרתי להגיד, "בזכות ליבא בת אליעזר", נפטרה שלשום, הצדיקה הכי גדולה בדור, קראו לה ליבא בת ר' אליעזר, ליבא, זה השם הכי חשוב, כולם יקראו לבנות שיוולדו ליבא, כי זה השם הכי חשוב מכל השמות, ובשער שכם אומרים ליבא בת אליעזר,
[7] צריכים רק להגיד, ליבא בת רבי אליעזר,
[8] שתי אותיות זה הדבר הכי גבוה שיכול להיות בעולם, אם יש שתי אותיות, אז זה הסוד…
[9] "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" (בראשית ל"ז א') "וַיֵּשֶׁב" זה ראשי תיבות "וַ'יֵּשֶׁב יַ'עֲקֹב" ש'ובו ב'נים,
[10] באנו, נתן לנו דירה, נתן לנו בית, נתן לנו אוכל בלי-סוף, לא, אני לא יכול לשכוח את זה, לא היה ולא נברא מבריאת העולם מה שאבא שלך עשה בשבילי, הכל נתן, את הכל כל הבנין, את הכל, חדר למעלה, חדר ענק, ראו מהחדר את כל ניו יורק, היה אפשר לראות, ואחרי זה נסענו לאמזונס, לגוואטמלה, היינו בגוואטמלה, בצ'ילי באקוודור, באנדים.
[11] ו"שובו בנים" נסעו, ניסו להציל אותם, הם לא מצאו אותם,
[12] פיצות של בשר אדם, של ערבוש'ים, של קולומביאנים, וונצאולים, קולומביה זה עיר הבירה שלה זה בוגוטה, ונצאולה זה עיר-הבירה שלה זה קרקס, ומי שזוכה להגיע לשם הוא יכול לראות דברים כאלה פלאיים,
[13] סן-דייגו זה המלאך הקדוש, דייגו זה מלאך, סן זה קדוש, הם עשו נתנו לעיר שֵם "המלאך הקדוש", אצלם כולם מלאכים, כולם מלאכים שאוכלי אדם, יש כאלה מלאכים, סוג מלאכים כזה, מה אפשר לעשות? אז הם קוראים סן-דייגו, ויש שני ערים בשם סן דייגו אחת ליד לוס אנג'לס יש סן דייגו, והשניה היא בירת צ'ילי זה סן דייגו, היינו שם, שם היה הרב מלכה רב, והרב שקד,
[14] כשאדם יוולד לו בת, שיקרא לה רות, כי רות היתה אם-המלכות,
[15] כמו דאע"ש, עכשיו דאע"ש נכנסו למסגד ירו ב305 ערבוש'ים, הם אוהבים לעשות את התיקון קצר, יש אנשים שקשה להם לחיות כל ה120, אנחנו אמרנו שמי שהוא קנאי, הוא יחיה את כל ה120, אבל הם לדאע"ש, מאד קשה להחזיק מעמד, אז הם ישר מחסלים אחד את השני, ביום שישי שלפני עשרה ימים, נכנסו למסגד 305 אנשים, ווידאו הריגה, שעה שלמה ירו וירו והמשיכו לירות, עד שידעו שכל התינוקות מתו, תינוקות לא משנה להם, הם אוהבים הם רוצים שלכולם יהיה תיקון, הם לא מבדילים בין בין תינוק למבוגר,
[16] כי אשה רוצה ללכת עם תינוק, היא לא רוצה ללכת לבד,
[17] מחר זה יהיה שבת, ואדם יפנה את השולחן, השולחן יהיה מסודר נקי, שאפשר ללמוד, הוא עושה את העבודה של הכהן הגדול בקודש הקודשים, כל פעם שהאדם מפנה את הכלים, את העצמות, את השיריים, הוא עושה את העבודה של הכהן הגדול בקודש הקודשים,
[18] כל מי שייסע הלילה ליוסף, שיראה לרדת שם מתחת המדרגות התת קרקעיות, ולראות את יוסף ממש, שהיום אנחנו כבר בכ' כסליו, אפשר לראות אותו, לראות אותו ממש, אז מי שזוכה לראות את יוסף ממש פנים בפנים, הולך ליוסף ברגל, באש ובמים, זורקים בקבוקי תבערה, הוא ממשיך ללכת,
[19] הם רצו שיהיה 13 מידות של רחמים,
[20] אז מי שזוכה שיפתחו לו את הראש שלוש עשרה פעם, זה הזכות הכי גדולה שאדם יכול לזכות בעולם הזה,
[21] כולם יגידו ביחד, (הרב אומר עם משתתפי השיעור) "יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ"
[22] (הרב שר) "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם, יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו", כולם ביחד "עומדות", (הרב שר עם הקהל) "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם, יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו",
[23] יש יד שכותבת על הקיר בכל מקום יש יד שכותבת על הקיר,
[24] כל אלה שיש להם כלבות אז הם גלגולים של כלבים וזה מובן אדם מגדל כלב כי בגלגול הקודם הוא היה בעצמו כלב
[25] אולי יש חמאסניקים, אבל לא כלבים,
[26] (הרב שר) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" (ישעיה כ"ה ט')
[27] יש מלווה מלכה ברחוב החומה השלישית 14, מוצאי שבת אתם מדליקים את הנר בחמש ורבע, ובאים לפה, חמש ורבע כבר צריך להדליק את הנר, אומרים אומרים "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל", מדליקים את הנר, ועולים ובאים, אנחנו נדליק בשש,
[28] [-] היה לו סבא פילדמרשל, של כל צרפת, היה לו מיליארד, והוא הלך למוטו קרלו, והיה שם קזינו והימורים, ואיבד שם תוך יום אחד את כל המיליארד, לא נשאר לנו כלום,
[29] היום עושים הכל למטה, מתחת למים, רק שהמים לא יפלו עליך, כשאתה עובר תיזהר, להחזיק טוב את התקרה, אז נוסעים מלמטה כפשוטו,
[30] לוינסון, יש המון ערים בלוינסון, איזה עשר ערים, הוא היה המנהיג,
[31] קראו לו מאיר אנשיל, השם האמיתי זה אמשיל עם מ', עכשיו קראתי כתבה שלמה, השם האמיתי היה מאיר, שפייה ליד זכרון, זה על השם שלו, שפייה זה שם של כפר ערבי, זה הם הוסיפו על זה מאיר, אז הוא אז השם האמיתי זה לא אנשיל זה אמשיל עם מ', אנחנו אומרים אנשיל,
[32] בגאלונה זה פולין צריך להיות זלוטות, בפולין זה זלוטות, עד היום זה זלוטות, אז עשרים אלף זלוטות נעלמו לו,
[33] היום נתן שיעור על ליקוטי הלכות, היום נעשה סיום ליקוטי הלכות, לכבוד הבן-אדם שחפץ בעילום שם,
[34] עכשיו כולם יצעקו שלשה פעמים שמע ישראל,
(הרב קורא עם הקהל) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד"
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"
"ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"
"ה' הוּא הָאֱלֹקִים"
התמלול באדיבות נפתלי בזאנסון (מו"ל שביבי אור)
