בכל שלושת הפרשיות: וישב, מקץ, ויגש מחפשים את "הצדיק יסוד עולם", את צדיק האמת. השבוע בפרשת "ויגש" הצדיק צועק "אני יוסף" שאז צדיק האמת מתגלה. האחים היו כולם צדיקים אמיתיים, קדושי עליון אבל לא האמינו שיוסף הוא "הצדיק יסוד עולם". האחים טעו ביוסף,הם חשבו שיוסף הצדיק הוא כמותם, והוא רק עובד את ה‘ יותר מהם, לומד יותר, שומר את העיניים יותר, כל אחד מהאחים היה בטוח שהוא צדיק האמת, אבל הם לא ידעו, שהצדיק יסוד עולם זה משהו אחר לגמרי, יוסף היה מאיר מסוף העולם ועד סופו.
אומר "היכל הברכה", האור של יוסף הצדיק האיר בכל העולמות ובכל הספירות, הוא היה מאיר כמו שמש, האחים בכלל לא ידעו איזה אור גדול נמצא פה כמו שכתוב בזוהר חדש פרשת וישב, שיוסף זה הכל זה השורש לכל,ממנו כל השפע נמשך. וזה מה שמביא רבנו בתורה ס‘ז חלק ב"כי יש צדיק שהוא היופי והפאר והחן של כל העולם כולו בבחינת (בראשית ל‘ט) "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה"בחינת (תהילים מ‘ה)"יפה נוף משוש כל הארץ" כי זה הצדיק האמיתי, שהוא בחינת יוסף, הוא ההידור והיופי של כל העולם, וכשזה היופי והפאר נתגלה בעולם, דהינו כשזה הצדיק, שהוא היופי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם, אזי נפתחין העינים של העולם…כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת, נפתחין עיניו, ורואה ומסתכל על עצמו, איך הוא אוחז בכל המידות… וגם יכול לראות ולהסתכל בגדולת ה‘".
כי הצדיק האמת בא רק לדבר אחד-לגלות את ה‘, הצדיק האמת בא לגלות שיש ה‘ בעולם שאדם לא יחשוב שהוא פועל בכוחות עצמו, שהוא יכול ללכת, שהוא יכול לעשות דברים לבד, לרוץ לבד, לפעול לבד, בלי ה‘. פה הוא מקבל מכה ביד, פה הוא מקבל מכה ברגל, בכל רגע מקבל מכה חדשה, ועדין הוא חושב, אני הולך, אני רץ, אני עושה. אדם חושב שהוא המושל על העולם, הוא הולך, הוא נושם, מראים לו בשניה אחת שאם משהו קטן בגוף זז איזה אלפית מילימטר, אז גמרנו! ומיד צריך, ניתוחים, בדיקות, צילומים ואז הוא כבר רואה שהוא לא האלוקים, הוא לא מלאך, הוא לא מושל על העולם. החיים מלמדים אותנו לאט לאט, שאדם בנוי"נקבים נקבים, חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת".
כשאדם מגיע לגיל 60 כבר מתחילה לזוז לו פה חוליה ופה מתחיל לזוז איזה גיד בגיל 60 הרגל מתיבשת, הגיד מתיבש. עד גיל60 אדם יכול לרמות את עצמו, שהוא משהו, שהוא כל יכול אבל בגיל הזה, הוא כבר רואה בחוש שבאמת הוא לא משהו, הנה פה נפלתי, פה אני כבר לא יכול ללכת. אבל מי יכול לפתוח לנו את העינים, ולהראות לנו בשעה שאנחנו בריאים חזקים וחסונים שהכל זה ה‘, הבריאות זה מה‘ החוזק מה‘, הכל מה‘, זה רק הצדיק שהוא בחינת יוסף, יכול להראות לנו שיש ה‘ בעולם.
כל מה שבאנו לעולם זה לדעת שאנחנו לא עושים כלום, באנו לדעת שה‘ מנהיג את העולם, אנחנו רק צריכים לראות אלוקות, לראות את ה‘ בכל צעד, לראות את ה‘ בכל תנועה, לראות את ה‘בכל מחשבה ודיבור. אדם מזיז יד, מזיז רגל זה הכל ה‘. ה‘ מזיז את היד ה‘ מזיז את הרגל. אדם חי בעולם "חברמן" בונה בינינים, בונה ישיבות אם הוא לא יודע שה‘ עשה את הכל אז הכל זה מגדל בבל כמו ששלמה המלך אמר "בנה בניתי בית זבול". אמר ה‘: בנה בניתי? אתה בנית? אם כן נגזר על הבית להיחרב. תגיד ה‘ בנה! ה‘ עשה!
המגיד מעזריטש אסר להגיד את המילה אני. צדיקים נזהרו לא להגיד את המילה אני. אדם אומר את המילה אני, אוי ואבוי! כל התורה כל הגמרא שו"ע, כל היורה דעה, כל התפילות זה רק שנדע שה' עושה הכל, שיש ה‘ בעולם, אנחנו לא עושים כלום לא מזיזים יד, לא מזיזים רגל, לא נושמים "כל הנשמה תהלל יה הללויה"-כל נשימה ונשימה זה מה‘. כל העבודה של האדם 120 שנה זה לדעת מי זה הצדיק שדרכו עוברת החיות לכל העולם, בזכותו השפע בא לעולם, כמו שמספרת הגמרא,על רבי חנינא בן דוסא: "כל העולם כולו ניזון בזכות חנינא בני וחנינא די לו בקב חרובים".
הדבר הראשון שיהודי צריך לדעת על מה העולם עומד, בזכות מי העולם ניזון, צריך לחפש מי זה הצדיק הזה שבאמת בזכותו ניזון העולם, לחפש מי אלה הצדיקים שמקיימים את העולם, מי הם הצדיקים שמגנים עלינו.
וכל מי שמתקרב לזה הצדיק, כל מי שנכלל בשם האמת של זה הצדיק הוא יכול לראות איפה הוא נמצא בתיקון המידות, הראיה שאדם שהגיע לצדיק הוא מתחיל לשנוא את הרע שלו, מתחיל לשנוא את היצרים שלו, הוא מתחיל לשנוא את כל הדברים הגשמיים שסובבים אותו, הוא רק שונא את הגוף, את הדברים הרעים, את כל התאוות, לכל הפחות הוא לא ייעשה מהם אידיאל הוא לא יתפאר בהם. ברגע שאדם מתקרב לצדיק האמת הוא רק מחפש את הדברים הטובים, רואה רק טוב בכל אחד מתחיל לאהוב את עם ישראל, אוהב אותם אהבת נפש מוסר את הנפש למען כולם. הוא רק רוצה לצאת מכל המידות הרעות שלו, כל התאוות וזוכה לחזור בתשובה שלמה להשם יתברך. כי זה הצדיק האמת יש לא כוח לתקן את כל העולם, כי הצדיק הזה יכול להחזיר את כל העולם למוטב, אם אנשים היו מתקרבים אליו ומאמינים בו, היו יוצאים מכל הרע שלהם מזדככים לגמרי. כי הצדיק שכבר יצא מארבע יסודות, שזיכך את כל הארבע יסודות שכבר נקי מכל תאווה הוא יכול להוציא את כל בני העולם מהרע שלהם, מהתאוות שלהם.
אומר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל "האור שמח" על הרמב"ם , ראש הליטאים בדור הקודם, על הגמרא במסכת סוטה (יג‘ עמ‘ א‘) "ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד" (בראשית נ‘-י‘) "תנא אפילו סוסים ואפילו חמורים" אומר רבי מאיר שמחה הכהן בפרשת "ויחי":
"ויספדו מספד גדול", אפילו הסוסים ספדו ליעקב אבינו, היה כזה מספד גדול כזה מספד כבד שהסוסים בכו, החמורים בכו, כולם בכו על הצדיק. הסוסים הרגישו שהצדיק נעלם החמורים הרגישו שהצדיק אייננו "ידע שור קונהו, חמור אבוס בעליו, עמי לא ידע, עמי לא התבונן". הסוסים מודים בצדיק האמת החמורים מודים בצדיק האמת, זה ממש בושה וחרפה איך אנשים לא רואים את הצדיק, איך אנשים עיוורים, מסתובבים בעולם לא יודעים מי זה הצדיק.
אדם עם הגאווה שלו, עם היצרים שלו, הוא לא רוצה להאמין בצדיק, הוא לא רוצה לדעת מי זה הצדיק, אבל הסוסים והחמורים הרגישו שהם אבודים בלי הצדיק, מי יחזיק את העולם, מי יגן עליהם, מי שומר על סוסים? מי שומר על חמורים? מי מגן על העולם? הם יודעים בזכות מי הם חיים. אם הצדיק לא נמצא יהיה רעב יהיה שואה בעולם יהיו מלחמות, אומר רבי מאיר שמחה הכהן תתחיל לראות את הצדיקים, תתחיל ללכת אחרי הצדיקים, תפתחו את העיניים ותראו מי זה הצדיק שבזכותו אתם חיים.
תפילה לעני
רבונו של עולם, עושה גדולות עד אין חקר ,ניסים ונפלאות עד אין מספר, אנא, גלה לנו בנפלאותיך הרבים את הצדיק, אשר יוכל לזכך את כל העולם מתאוותיו , את הצדיק שהוציא את עם ישראל ממ"ט שערי טמאה, והכניסם למ"ט שערי קדושה. אנא, חוס ורחם עלינו, כי עתה אנו זקוקים מאד לצדיק בבחינת משה, שיעלנו לחמישים שערי בינה, ויגלה לנו שהכל בהשגחתך, ואפס בלתך, ויכשירנו ויעלנו מטמאת עמון ומואב, ויעקר מלבנו את רוח הקנאה ושנאת החינם, באופן שנהיה ראויים שיבנה בית המקדש בימינו.
באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126