ניצחו אראלים את המצוקים – ונשבה ארון הקודש. ברוך דיין האמת.
בצער רב הננו מודיעים על פטירת האי חסידא מתלמידיו של האבות הקדושים, ישב ועסק בתורה והקים מפעל להנצחת שם ה' בעולם – "מרכז שמע ישראל, בר בי רב".
רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל הלך לבית עולמו בגיל 96 (תרפ"ד – כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחתם של קדושי השואה.
הוא נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי שמנע מזקנו לצמוח.
האדמו"ר זצ"ל נפטר בביתו אשר בר"ח חנה בירושלים. לאחר שלאחרונה מעד בביתו ומצבו החמיר, היום, ה- כ"ג לחודש ניסן תשע"ט איבד את הכרתו, התעלף ולבסוף החזיר את נשמתו הקדושה לשמיים.
הקשר של האדמו"ר מקאליב זצ"ל עם הרב ברלנד שליט"א
ידוע ומפורסם כי האדמו"ר מקאליב זצ"ל אהב והעריך מאוד את דרך עבודת ה' של מורינו כ"ק מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. שני שרפי הקודש נפגשו מספר פעמים בעבר, כאשר האדמו"ר מקאליב הגיב קשות כנגד הרדיפות הזדוניות שעברו על מורינו הרב ברלנד. הנה דברים שאמר בזמן שתוקף המחלוקת הגיעה לממדים קשים ונבזים.
הקלטה בלעדית של האדמור מקאליב בעניין הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א מהימים בהם תוקף המחלוקת הלך וגאה.
"מי שנוגע אפילו שערה אחת באדם הצדיק הזה לסוף יקבל ירחם ה'.."
"הרב ברלנד אדם צדיק ואני יכול להעיד הכרתי אותו ראיתי אותו אדם ישר."
"צריכים לעשות הכל ואני מבקש רחמים מאותם אנשים שאפילו לא רק אירגונים שהם מחוייבים , שהרמב"ם פוסק להציל נפשות לא צריכים.., אבל אני מבקש אפילו מאותם שהם נגד הדת הם צריכים לדעת אם הם יעזרו להוציא לאור את רבי אליעזר בן עטיא אז יש להם זכות של עולם הבא!!"
"ואני מבקש שבכל התלמודי תורה צריכים בסיעתא דשמיא כל אחד על מקומו שיגידו פרק תהילים אחד עם הילדים כדי להציל את האדם היקר הזה שרבים צריכים לו , אשרי חלקו מי שיעזור יראה נחת בכל החיים שלו.."
האדמו"ר זצ"ל היה מפורסם בשירים שזימר בהזדמנויות קדושות ושעימם הלהיב את לבבות שומעי לקחו וקרבם לאבינו שבשמיים.
ע"פ ההגדה החסידית בחודש אלול לשנת תקפ"ג (1823 למניינם) שמע האדמו"ר ר' יצחק אייזיק מקאליב (האדמו"ר הראשון מקאליב, סבא רבא [דור שישי] של רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל) איכר הונגרי מפזם לעצמו שיר געגועים. השיר שבה את ליבו של האדמו"ר שביקש לקנותו עבור מטבע זהב. שם השיר בהונגרית סולו קוקוש, ובתרגום לעברית, כמיהת הציפור.
מילות השיר:
"התרנגול קרא, השמש כבר זרחה, ביער ירוק על שדה רחוק ציפור לה מדדה.
איזו ציפור היא זו? מרוטות הם כנפיה, עייפות הם רגליה, הביתה רוצה היא כבר לחזור.
חכי ציפור חכי, כאשר השם על עמו ירחם, אזי לשם תלכי.
מתי זה כבר יקרה? כשיבנה המקדש עיר ציון תמלא, יאיר האור הזה."
זהו השיר שנשא בליבו תלמידו של האדמו"ר בדרכו הארוכה מקאליב שבהונגריה לירושלים. החסידים מספרים שמיד כשסיים האדמו"ר ללמוד את מילות השיר הוא נמחק מזיכרונו של האיכר.
האדמו"ר מקאליב זצ"ל בשירת סולו קוקוש בקולו הקדוש, הקול שעבר את תופת הנאצים ימח"ש שערכו בו ניסיונות רפואיים
יהיה זכרו ברוך
אין כלל ספק שזכיות הצדיק הענק הזה שעבר את תופת הקלגסים, איבד את משפחתו והמשיך לזמר לה' ולקרב את בניו, אודים מוצלים מאש, אל אבינו שבשמיים, זכויות רבות מספור. אך, ללא ספק תעמוד לו הזכות שעמד בשעות הקשות לימינו של כ"ק מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. עמד גם בזמן שאחרים ראו וידעו את האמת אך בחרו לא להיכנס אל פיהם של מחוללי המחלוקת ומבקשי הרעה.
מקום של כבוד יישאר לו לעד בליבות רבבות תלמידי הגה"צ הרב ברלנד שליט"א ששאבו יותר מקורטוב של נחת והתחזקות מעמידתו האיתנה והאמתית כנגד המנסים לפרוץ פרצות במעמד גדולי ישראל היראים.