האם גם את זה נפטור כדרך מקרה?! במסגרת הלימוד הקדוש של דף היומי בתלמוד הבבלי (כג חשוון תשע"ז) נידונה הסוגיה המפורסמת בשמה – תנורו של עכנאי. לא ניכנס לתוכנה רק נזכיר שבסוגיה מתוארת מחלוקת החכמים על רבי אליעזר הגדול, אפשר לעיין שם (בבלי, בבא מצעי דף נט:).
לאחר שקמו החכמים על ר' אליעזר מספרת הגמרא הקדושה כי – "כל מקום שנתן בו רבי אליעזר עיניו, נשרף!" אפשר בקלות לצרף את דברי הגמרא לדבריו של הגה"צ הרב המקובל הרב דב קוק מטבריה.
והדברים מתחברים אט אט, כי התקשורת החוגגת על דברי הרב שליט"א שאמר במשפט, כי בתקופת התנ"ך היה חייב שריפה. אנשים קפצו על זה כמוצאי שלל רב ועטו לרקוד על דמו של הצדיק, אך היום מתחברים הדברים. במשפט שאלו את הרב שליט"א מה יש לו להגיד, הרב אמר את הפסוק על תמר כלתו של יהודה – "הוציאוה ותישרף" – בזמן התנ"ך הייתי חייב שריפה.
בדיעבד התברר כי הרב שליט"א למעשה קיבל על עצמו להישרף במקום עם ישראל, כמו שאומר המדרש שעדיף לאדם לזרוק עצמו לכבשן האש ולא לבייש את חבירו ברבים. נכון יש שריפות, משמיים מראים לנו עד כמה עמוק הדין הנגרם מביזוי הצדיק, יתרה מכך מראים לנו כדי שנבין עד כמה הרב ממתיק מעלינו דינים. כי אם הרב שליט"א לא היה מקבל על עצמו כל הרדיפות והביזיונות כל המדינה הייתה עולה באש.
מיד לאחר שהרב שליט"א אמר את דבריו פרצה שריפה בכל המדינה. זה כל מה שהרב שליט"א אמר, רק משפט אחד – יש לנו עדות מהימנה מפיו של אהרן שוורץ, אשר ישב ליד הרב שליט"א במשפט ורשם בדיוק את דברי הרב.
היום אומרים שיש כבר 250 מוקדי שריפה במדינה.
יהי רצון שיתמתקו כל הגזירות מעל עם ישראל ושנזכה במהרה לגאולה השלימה, כמו שהרב רוצה – גאולה ברחמים, בה כולם נגאלים.