שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
"אנחנו יושבים ועורכים בכל רגע חשבון נפש על כל מה שקורה לעם ישראל. כל רגע ורגע שומעים על עוד יהודי בצער, עוד יהודי בהנשמה, עוד יהודי ויהודי נפטר. זו עגמת נפש וצער גדול שקשה בנפש להכיל את העוגמת נפש הגדולה, ואת הצער הגדול הזה."
"כל העולם בצער, כל העולם במצב קשה, לא היה זמן שכל כדור הארץ כולו נמצא במצב הקשה הזה, זה מראה לנו שהקב"ה לא שמח בהתנהלות העולם. מה שקורה היום זה בממדים שהקב"ה הביא מבול לעולם."
"בעוונות הרבים כולם גדולים וחכמים ומלאים במחשבות איך לשפוט את השני. כל אחד שופט את השני: 'זה בסדר זה לא בסדר, זה עשה טוב זה לא עשה טוב'. כל אחד יש לו את כל הדעות איך להאשים את כולם בכל האשמות שבעולם. אבל, שבנאדם מסתכל על הפנמיות שלו, על האנוכיות שלו, על איפה הוא לא בסדר, זה הדבר הקשה ביותר שיצר הרע הרדים והמית בלב של כולנו להסתכל על הפנמיות של עצמנו."
"אמרנו כבר אתמול שצריך לדעת יסוד גדול – שכל המגיפה הזו יכולה להיות בגלל אדם אחד שמצטער, אדם אחד שכואב לו כאב. לפעמים כאב אחד של אדם יכול להביא חורבן לעולם."
"כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על הסובבים אותו, מספיק לריב, מספיק להתווכח, מספיק מתחים, מספיק מחלוקות, מספיק דברים לא טובים – לשון הרע למחוק מהעולם."
"אנחנו נעבור את המגיפה הזאת, ימותו אנשים, יהיה דברים קשים אבל המגיפה הזאת תגמר. אבל תדעו, העולם לא יהיה אותו עולם. מי שחושב שרק המצב יעבור והוא יחזור לעשות דברים רעים בבחינת, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (דברים כז כד), זה לא יהיה. הקב"ה הולך לשנות את עולמו שינוי מוחלט. כמו אחרי המבול ודור הפלגה שהעולם השתנה, כמו אחרי כל הזמנים שהיו זעזועים בכל העולם ברמות כאלה והעולם השתנה, גם פה העולם השתנה."
"מי שלא ידע לתפוס את עצמו כמו שצריך, מי שלא ידע לקשור את הנפש שלו חזק עם הקב"ה – הרי מה היה בעם ישראל? בעבר, כל אחד בעם ישראל היה קרוב אל השם, כל אחד היה לו קשר עם השם, דיאלוג עם השם, קרוב אל השם, "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תהלים לד יט). מי שהוא שבור בלב והלב שלו מוכנע השם קרוב אליו. הקב"ה מתרחק מאנשים שאין להם לב נכנע, "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא יט), אדם שהוא נכנע ונשבר אלוקים לא בוזה אותו."
"מי שפוגע בחכמים צריך להיות מוקצה מחמת מיאוס, להיות מוקצה מחמת מיאוס! פעם מישהו יכל להגיד משהו על צדיקים? היו אמות הספים רועדות. היום מכים צדיקים זה נהיה דבר יפה, נהנים להכות צדיקים."
"רבנים מכים רבנים, רב שמדבר לשון הרע על רב צריך להגיד לו אתה פסול, פסול, פסול, פסול, פסול, אין פסול יותר ממך. מה אתה מדבר לשון הרע על צדיק? אסור לדבר לשון הרע על צדיקים."
"לחלוק בתורה כן, אני יכול להגיד כן אתה יכול להגיד לא, בתורה מותר לחלוק. בית הלל ובית שמאי היו חולקים על התורה הקדושה, היו חולקים ורבים, אבל יוצאים מתחתנים בינם, חברים, זו דרך השם, אבל כשאדם פוסל – כל הפוסל במומו הוא פוסל."
"מי שאומר לך פלוני הוא לא טוב, תדע שהוא לא טוב, כי מי שלא טוב הוא מדבר רע על חברו, מי שטוב לא רואה רע בחברו."
"הבעש"ט הקדוש ראה פעם חילול שבת והתחיל לבכות בכי גדול. שאלו אותו, רבנו למה אתה בוכה? ענה: 'כי ראיתי חילול שבת. אם ראיתי חילול שבת סימן ששמעתי לשון הרע על ת"ח ולא מחיתי'. תלמיד חכם הוא בגדר שבת, ומי שראה חילול שבת סימן שהוא ראה פגיעה בת"ח ושתק."
"לחלוק על התורה מותר.., ככה התורה נבנתה. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע.., עם ישראל נבנה כפירמידה שמשה למעלה, אבל הגענו לצורה שאחד הורג את השני וזה אסור."
"לחלוק על התורה מותר.., זו דרך השם שלי וזו הדרך שלך, אבל להיכנס למחלוקות, לשנוא, לדברים לא טובים, להכניס אנשים לדברים לא טובים. זה דבר שנגמר, כל אדם יקבל על עצמו שהוא חותך את זה."
"חותך לשון הרע מאצלו, מי שמדבר לשון הרע הוא פסול, הוא מוקצה מחמת מיאוס. יש לנו את הקב"ה, את התמימות, את עבודת השם, דרך השם, את עבודת השם בתמימות. זה החיים שלנו, כי הם חיינו ואורך ימינו, מי שהולך לצדדים יסתדר עם החיים שלו בצדדים."
"..מי שהולך בתמימות בדרך השם, אשרי יושבי ביתך, זו דרך השם האמתית, זו דרך השם שבה איש קונהו."
"השם נתן לנו מכה וזעזוע רוחני שאנחנו צריכים להסתכל על הפנמיות שלנו. לישר את החיים שלנו, את ההתנהגות שלנו, את המעשים שלנו, לדעת למה הרעה הזו באה לעולם. עד שלא נדע איך לפגוע במגיפה הזו בצורה נקודתית ולהרוג אותה לא יעזור לנו כל מה שנעשה. לא חיסונים, לא שמירה, כלום."
"דינא דמלכותא דינא, ודאי שהרופאים מוסרים את נפשם לטפל ומתים על קידוש השם, הם עושים מעשים גדולים וטובים, אבל "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח לה), אם לא נדע איך להרוג את המגיפה הזו היא לא תמות. "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (תהלים קכז א), יכולים להיות לנו חיילים תותחים, עם טנקים, עם טילים, עם פצצת אטום, נו מה עזר לכולם? כלום! פצצת אטום יש לנו בחלל, יש לנו בארץ, בים, על כל העולם כולו מלא בפצצות אטום, רגע אחד כל כדור הארץ נחרב ונהרס. מה השם עשה? שלח משהו שאף אחד לא רואה שזה עושה חורבן שאין לו שני, מה שווה הפצצות אטום, מה שווה הכל? לא שווה כלום. הקב"ה שלח דבר בלתי נראה שהחריב את העולם. איך אפשר לנצח אותו? איך ימצאו תרופה למחלה? על ידי שיהיה נס מלובש בטבע."
"נס מלובש בטבע יגיע על ידי שנתחזק ונמצא את הדבר הרע, למה אלוקים עשה את הדבר הרע ונהרוג את זה, אז ימצאו תרופה להרוג את זה. זה יכול להיות ברגע אחד – אדם שפגע באדם יבקש ממנו סליחה והשני יסלח לו, ברגע אחד ימצאו תרופה."
"זה ביד שלנו, הדבר הזה נוצר על ידי כאב של משהו, על ידי צער של משהו, אולי צער של הרבה אנשים שפגעו בהרבה אנשים, אולי צער של אדם אחד. עד שלא נדע לעשות תשובה על מה שעשינו ולקבל על עצמנו קבלות להפסיק לעשות את אותו דבר שכל העולם עשה – כי הנה זה בעיה של כל העולם – אז ימצאו תרופה ומזור לדבר."
"כל עוד שנשחק, גם אם נרדים את זה, נבכה ונתפלל והשם יקבל את התפילות, את הצעקות והתחנונים, אנחנו רק נרדים את זה, אם יהיה עוד קטרוג זה יקום ממקום אחר. צריך להרוג ולהמית את זה, למצוא את הסיבה שבגינה השם עשה רעה לעולם ועל הסיבה הזו לעשות תשובה. אז הקב"ה ימית את זה, ייתן כוח לרופאים למצוא תרופה ומזור לדבר וברגע אחד זה ייעלם מהעולם."
"כל עוד שלא נדע איך להרוג את המלאך הרע הזה, אז המלאך הרע הזה רץ וממשיך, וכל המלאכים הרעים מוחאים לו כפיים – אף אחד לא עשה כמוך כבר מאות שנים. המלאכים פעם בשנה מתאספים באיזה מקום ומחלקים להם מדליות לפי מספר האנשים שהם הרגו ואותו מלאך רע נותנים לו הרבה מדליות על כל החורבנות שהוא עשה."
"לכן, כל אחד יתקן את מעשיו, "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קהלת ז ב), כל אחד יחשוב על המחשבות שלו, יתקן את הסביבה שלו. אח"כ נחשוב יותר עמוק על הכלל, מה עשינו, מה חטאנו, על מה אלוקים הביא את הרעה הזו לעולם וכל אחד יעשה תשובה חזקה. מי שיודע שידו הייתה במעל הזה יעשה תשובה יותר חזקה. ועל הלשון הרע כל אחד יעשה תשובה גדולה, גדולה, גדולה, גדולה.., תשובה מעומק הלב ואז יהרוג מלבו את הלשון הרע עד שימחק מליבות האנשים. אז הקב"ה יביא מזור וכל הרעה הזה תמחק מהעולם."
