"בתחילה, באחד המהדורות הראשונות של העלון כנישתא חדא', גבאי באחד מבתי הכנסיות שבכפר שלם לא הסכים שישימו את העלונים בבית הכנסת. הלכו לרב חיררי זצ"ל וסיפרו לו שבכל בתי הכנסיות מכניסים את העלון 'כנישתא חדא' ורק גבאי של אחד מבתי הכנסיות אינו מסכים. ענה הרב חיררי ואמר, 'לך תבדוק אם אותו גבאי אינו ממזר'."
"ניגשו לבדוק בעירייה את פרטי אותו הגבאי, אך למרות שאותו בודק היה בעל קשרים בעירייה, פתאום בעניין זה מנעו ממנו לקבל את פרטי אותו גבאי בית הכנסת. בהזדמנות הבאה שהגיעו לרב חיררי זצ"ל סיפרו לו שניגשו לעירייה אך שם לא מתירים לראות את פרטי הגבאי. ענה הרב חיררי נחרצות, 'אמרתי לך שהוא ממזר, מה אתה שואל שאלות?!'"
"למרות שהתשובה הייתה נחרצת המשיכו להקשות על הרב חיררי זצ"ל: אבל הרב, בגלל שהוא לא נותן להכניס העלון 'כנישתא חדא' על הרב ברלנד שליט"א, בגלל זה הוא ממזר?!"
"ענה הרב חיררי זצ"ל: 'אני אספר לך. בעבר הייתי הולך לצדיק הקדוש הרב פיש זצ"ל עוד בטרם התגלה לעולם והייתי לומד איתו לבד. וידוע שהיה כלל ברזל לפיו הרב פיש מעולם לא אמר דברי תורה, מלבד סיפורי צדיקים, לפני העולם, והנה באותו יום שהגעתי אליו הרב פיש מסר תורה במשך כשעה וחצי. כשהסתלקו העולם ניגשתי אל הרב פיש ותמהתי בפניו מה קרה שאמר תורה לפני הציבור. אמר לי הרב פיש (מעיד הרב חיררי), 'היהודי הזה (כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א) נמצא פה בעולם הזה בפעם השנייה. בפעם הראשונה היה זה בתקופת הבית השני וכעת זו היא הפעם השנייה שלו. עכשיו אתה מבין למה אמרתי שמי שלא מוכן לקבל את העלונים של ה'כנישתא חדא' על הרב ברלנד שליט"א הוא ממזר'?"
"כשאני סיפרתי את הסיפור משמו של הרב חיררי זצ"ל הוא עדיין היה בחיים, שמע את הדברים הגבאי האישי של הרב חיררי ואמר שהוא מעיד שהדברים הללו הם כולם אמת ויציב."
"אצלי מתקשרים הדברים עם דבריו של המקובל הגה"צ הרב דב קוק שליט"א שאמר על הרב ברלנד שליט"א -'הוא נשמת אליעזר הגדול והרי ידוע שרבי אליעזר בן הוּרקנוּס חי בתקופת חורבן בית שני'. והנה דברי הצדיקים, רבי חיררי זצ"ל והרב דב קוק שליט"א, שלכאורה לא שמעו אחד את השני, והנה עדותם היא אחת."