בס"ד בר"ה
"הקשר שלנו עם הרב התחיל לפני חמש שנים, בזמן שגילו לאישתי את המחלה לראשונה". דורון אביבי (שם בדוי) התחיל פורס את סיפורו, לכאורה טון הדיבור רגוע, אך במהרה נשאבים לתוך שרשרת של ארועים שלא מהעולם הזה. "מאז, התחלנו להתקרב יותר לברסלב, לספרים ולעצות של רבי נחמן ואף זכינו להגיע מספר פעמים לציונו הקדוש שבאומן".
"בניסן תשע"ה ממש לפני כמה חודשים, ועוד אשתי 'בשבוע התשע עשרה', החלה לחוש כאבים בפלג העליון, בשני הצדדים. לחרדתנו גילו לה את המחלה". דורון מספר שאם לא די בכך, במהלך הזמן החלו להופיע גושים נוספים בעוד מקומות בגוף. "הבעיה מבחינת הרופאים שה'מצב' בו הייתה שרויה אשתי גורם לתהליכים שמזרזים את המחלה, לכן בכירורגית אמרו שצריך לותר על היקר לנו מכל. אך, לא! אשתי הייתה נחושה שעלינו לשמור עליו". לכן הלכו לאונקולוג מומחה.
קשה לעקל את מסכת היסורים שעברה המשפחה המוצלחת הזו, וכבר דורון ממשיך. "בינתיים, לדאבוננו, מצאו גוש נוסף, לכן, הרופאים אמרו כי אם בבדיקה יתגלה שהגידול מתפשט אז נהיה מוכרחים לעשות את הויתור. אם לא, אז ימתינו עד השבוע ה-,31 שלאחריו ימשיכו בטיפול אינטנסיבי יותר".
"בתקופה זו פקדנו הרבה קברי צדיקים, ולהבדיל, ביקרנו אצל צדיקי הדור ר' דוד אבו חצירא שליט"א והרב יורם אברג'ל זצ"ל. הם אמרו שיהיו ניסים ונפלאות, אך, הדגישו כי עלינו ללכת בעצת הרופאים, אף אם זה כרוך בויתור כואב. 'צריכים לקבל זאת באהבה ועליכם להיות חזקים', הם הוסיפו לפני ששלכו אותנו במאור פנים. דבריהם חיזקו אותנו מאוד, אך בשום אופן לא רצינו לותר על היקר לנו".
"ידענו בלב שאצל הרב ברלנד שליט"א תהיה ישועה, בזוכרנו את האהבה הגדולה שהרעיף עלינו בפעם הקודמת שהיינו אצלו. אמנם, קיוינו שהעבודה שעשינו תספיק, אך בפנים ידענו שלבסוף נפנה אליו".לפני שהגיעו תוצאות הבדיקה האחרונה החליטה משפחת אביבי ליצור קשר עם הרב שליט"א דרך הגבאי סלומון, ואכן הרב אמר להעביר פדיון. "הדבר לא הפתיע אותנו, לפי חומרת המצב כבר ידעו שיצטרכו ישועות גדולות". לשמחתם, הרב חזר כמה פעמים והדגיש כי עליהם לשמור על היקר להם. אמנם, הם יחלו לכך, אך, עם זאת, הם חששו מהחולי עקב מצבה הקשה, לכן ציינו זאת באזני הרב. "כשהרב שמע זאת הוא ישר שינה את טון הדיבור ואמר לנו ללכת עם עצת הרופאים, אפילו בנוגע ליקר לנו מכל. נכנסנו לשברון לב, נוספו לכך הזכרונות מהטיפולים שכבר חווינו בעבר".
"באופן לא טיבעי, בזמן שהלכנו לקבל את תוצאות הבדיקות, ואע"פ שלצערנו נמצא גידול, אמרה לנו הרופאה להשאיר את היקר לנו עד לשבוע ה-31, כמו שהרב אמר בתחילה".
דורון הוא אברך בכולל נחשב במרכז הארץ וחזותו החיצונית לא מסגירה את הקשר הפנימי שנרקם בינו לבין חסידות ברסלב. אך הוא בהחלט עירני לשרשרת הנסים שליוותה אותם לאורך הדרך. "יש לי חבר שהיה בעבר משב"ק אצל הרב והוא אמר לי, כי לפי דעתו הרב רוצה לגלות אצלכם את כח האמונה ולהוציא אותה מהכח לפועל". מחוזקים מכך, החליטו לא לוותר, ואכן אחרי כמה ימים יצרו קשר עם סולומון שבישר להם שהרב הזמין אותם להולנד. "נסענו יחד אשתי ואני, בתחילה חששנו מ'טומאת ארץ העמים', אך, כשהינו אצל הרב הרגשנו בגן עדן. אפילו שהולנד היא מקום לא פשוט, הרגשנו, כמו שמקום התקדש. אף זכינו להתפלל שחרית עם הרב שליט"א תוך שהוא אחז בידי זמן ממושך. כאשר באותו זמן אשתי דיברה עם הרבנית תליט"א וברצון הי"ת, אף נגעה לליבה. וכך בעוד אנו שם נכנסה הרבנית אל הרב וביקשה אותו שיכנסו. הרב שליט"א אמר שתוך 40 יום הכל יעבור, ואף נתן לנו תפילה אישית, וכן, טיפות טיבעיות. בנוסף נתן לנו הרב סדר של לימוד משותף. אולם, באופן מוזר, ככל שהגיעו ארבעים הימים לסיומם, הרגישה אשתי בכאב מתגבר, וכן נוסף לה כאב בירכיים חזק, עד שכל הרופאים חששו שהמחלה עברה לשם. לכן דיברו שוב עם הרב שליט"א שהרגיע ואמר, כי תוך שבוע הכל יהיה בסדר".
"זה לא הסתיים", מחייך דורון, "בשלב זה התרחש שוב דבר תמוהה. פתאום, כמו משום מקום, שמענו על איזו מרפאת טיבעית. אמנם, מטרתה הייתה רק להקל מהכאבים ובכלל הייתה מסופקת עם תוכל להועיל ולפתע אחרי הטיפול החל שיפור גדול שהמשיך עד שעבר לה הכל. זכינו לניסים גדולים, לפרי בטן שבא, ב"ה, בעיתו וזמנו, עם בריאות לו ולאם המאושרת. אח"כ נערכו בדיקות לאם, הרופאים נדהמו מהתוצאות.
כאנקדוטה לסיום מוסיף דורון סיפור קטן. "כשהגעו לרב בפעם הראשונה השארנו במעטפה מכתב עם שאלות ובקשות לברכה. בסוף המכתב ציינו בשורה אחת, שלכאורה ניראתה כשולית, בקשה לפרנסה עבור אחי. הוא שנים היה תקוע", מוסיף דורון כמתנצל. למרות שהוא בעל מקצוע נחשב, עדיין גר בבית הוריו. וכך, כנגד כל הסטטיסטיקות והעבר הקודר, באותו שבוע הוא מצא עבודה מכובדת בה הוא עובד עד עתה.