שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
"כל עבודת הצדיקים זה להוציא ניצוצות שבלועים בסיטרא אחרא, בקליפות – ברשעים. וזה שכתוב על יעקב אבינו "וידו אוחזת בעקב עשו" שכבר בהיותו בבטן אימו, התחיל למשוך את הנשמה של רבי עקיבא, שהייתה בלועה בעקב עשו. וזה שעשו שאל את יצחק "כיצד מעשרים את התבן" (רש"י כו', כז') וכי מה שייך לעשו הרשע לשאול כיצד מעשרים את התבן? כיצד מעשרים את המלח? אלא אומר הבעל שם טוב שפה נרמז שנשמת רבי עקיבא הייתה בעקב עשו, והיא גרמה לעשו לשאול את כל השאלות האלה. כי כל מה שהרשעים מדברים איזה דיבור טוב זה רק בגלל שמעוברות בהם נשמות הצדיקים, וכמו שמסופר (נדרים נ', ע"א) על רבי עקיבא ואשתו שלא היו להם כרים וכסתות והיו ישנים בין התבן, וכשהגיע אליהו הנביא אליהם מחופש לעני אז נתן לו רבי עקיבא תבן (עישר לו תבן), מכאן רואים שמה ששאל עשו איך מעשרים את התבן זה היה בגלל שנשמת רבי עקיבא היתה מעוברת בו, והיא גרמה לו לשאול את השאלות האלה, כי רק רבי עקיבא מעשר תבן..."
"כל הענין של יעקב היה להוציא את הנשמות מעקב עשו ששם היו בלועות נשמות של גרים, הנשמות הכי גדולות, והזמן הכי גבוה להעלות אותם זה בחצות לילה, כמו שאומר רבי פנחס מקוריץ: "יש כאלה נשמות גדולות, הכי גדולות בעולם, שנפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, נפלו הכי עמוק לעמקי עמקי הקליפות, וכשמגיע זמן אמירת תיקון חצות, אנחנו מעלים את הנשמות הכי גבוהות שירדו לשם, ועם כל אות ואות מעלים עוד נשמה ועוד נשמה" – כמו דוד המלך שהייתה לו נשמה הכי גדולה והוא יצא דווקא מסדום, מלוט מהדברים הכי נוראים."
"תיקון חצות זה דבר שהכי קשה להגיד כי זה באמצע הלילה, יש כאלה שרוצים ללמוד בזמן הזה, "אם כבר קמתי, אלמד גמרא" מה?! להגיד תמיד אותם פרקים? אותם פסוקים? אותם פרקי תהילים? אדם חושב שהתפילה של היום זה כמו של אתמול ולכן אין לו חשק, הוא רוצה להגיד דבר חדש! ובאמת קימת חצות זה מה שבונה את היום החדש, זה מה שמחדש את האדם!. וכמה שאדם מתחיל את היום שלו מוקדם יותר, בנקודת חצות וממשיך הלאה לתוך הבוקר בתפילה מילה במילה אות באות עם שירים וניגונים, אז ככה הוא בונה את קומת היום החדש, ומציל את עם ישראל מכל הגזרות. וזה שאומר רבי פינחס מקוריץ "רק אם אדם אומר תיקון חצות מילה מילה אות באות, הוא מעלה את כל הנשמות שבעולם, ע"י תיקון חצות אין נשמה שלא מתקנים אותה, מוציאים את כל הנשמות הכי גבוהות, הכי גדולות שנפלו לעמקי הקליפות". כל הנשמות שחוזרות בתשובה שייכות לאלה שאומרים תיקון חצות, שבוכים בלילות –הם אלו שמוציאים את הנשמות מתוך עמקי השאול תחתיות."
"אם אדם היה יודע מה זה בית המקדש היה בוכה ומתאבל כל לילה בחצות. אבל כמעט לאף אחד זה לא חסר, כמעט אף אחד לא צריך את בית המקדש, לכל אחד יש עוגה בבית, יש לו אוכל, יש לו שתיה בבית, הוא לא צריך את בית המקדש, ברוך ה' כולם מרגישים טוב עד 120. אבל יש כאלו שחסר להם בית המקדש, כמו שמסופר על ר' נחמן שוסטער שהיה יהודי פשוט ששהה תקופה באומן וראה איך מתפללים בהתלהבות, איך אומרים תיקון חצות בבכיות, וכשחזר התחיל להגיד תיקון חצות ולבכות בכיות על בית המקדש. כולם צחקו עליו כי ראו שהוא לא יודע להגיד את המילים, אומר חצאי מילים, נגשו אליו ואמרו לו "מה אתה אומר תיקון חצות – תלמד קודם כל א' ב'"… ענה להם ר' נחמן "לכם לא חסר בית המקדש, אתם תלמידי חכמים, גאונים, צדיקים אתם לא צריכים להגיד קינות, תיקון חצות, אבל אני סנדלר פשוט, לי חסר את בית המקדש". באותו מעמד נגשו אליו ר' מרדכי סוקולוב ור' שלמה גבריאל שהיו גאונים עצומים ושאלו אותו "איפה קיבלת את הלב הזה?" אמר להם "קיבלתי את זה באומן" אמרו לו "אם ככה גם אנחנו נוסעים לשם", וככה זכו להתקרב לברסלב – ע"י יהודי פשוט שבכה בתיקון חצות."
"ר' שמשון מאוסטרופולי ראה בחלום שמקומו בגן עדן יהיה ליד ר' העשל מקראקא, שהיה אז רב בלובלין, וראש ישיבה גדול, והדיין הראשי בקראקא, ולידו הוא יהיה בגן עדן. אבל זה לא קסם לר' שמשון, הוא דאג מאוד, אני אהיה ליד איזה רב? מה יהיה איתי, אולי זה רב שקשור לעולם הזה, עם הרבה כסף, עשיר, עם בית יפה – אם ככה זה עונש, אולי צריך תפילות לבטל את הגזרה הזאת, ולכן הוא החליט לנסוע אליו ולבדוק אותו. ר' שמשון התחפש לעני מרוד ודפק בדלת ושאל "האם אפשר להיות פה כמה ימים?" מה עשה שם ר' שמשון? מה הוא חיפש שם? מה רצה לבדוק? – הוא רצה לבדוק אם הרב מלובלין בוכה בחצות לילה. יום אחד הוא שמע בכיה מאיזה חדר, התקרב עוד יותר ושמע בכיות נוראות, פתח את הדלת ותפס את הרב מלובלין עם נהר של דמעות יושב על הארץ ובוכה על החורבן, אמר ר' שמשון "ברוך ה' אני כבר יודע שאנוח על משכבי בשלום"."
"אדם צריך לדעת "רחל מבכה על בניה", אם אמא רחל בוכה אז צריך לקום חצות ולבכות יחד עם האמא, צריך להשתתף עם הבכיה שלה, אמא בוכה על 6 מיליון שנהרגו בשואה, אמא בוכה על כל ההרוגים של כל יום, אמא בוכה על הנשמות שיחזרו בתשובה, איך אפשר לדעת שאמא רחל בוכה בחצות לילה ולעשות דברים אחרים בזמן הזה?! רחל זה השכינה הקדושה! לא מתאים לך להשתתף עם רחל? לא מתאים לך להשתתף עם הבכיה שלה? אדם צריך שיהיה לו טיפת לב יהודי, טיפת הרגשה. להגיד תיקון חצות, להרגיש את הבכיה של רחל, את הצער של כל הדורות, של כל ההרוגים. וכל מה שאדם שומע שנהרגים יהודים או שהוא קורא איזה סיפור מזעזע מהשואה, אז עי"ז הוא יכול להצטער ולהזיל דמעה בחצות לילה."
"בחצות לילה כולם בוכים, כל העולם בוכה, הכוכבים בוכים, המזלות בוכים, כולם בוכים עם רחל, עם השכינה. מסופר על ר' זושא מאניפולי שלעת זקנתו ראה שהוא כבר חלש ולא יכול לקום בחצות לילה, ולכן הודיע שהוא כבר לא יגיע לבית הכנסת, ובכל זאת בשעת חצות שוב ראו אותו בבית הכנסת. שאלו אותו "למה באת, אמרת שאתה חלש?" אמר להם "הזקנה בוכה, מה אני יכול לעשות, הזקנה בוכה, הבכיות שלה לא נותנות לי לישון". וכשאנחנו נותנים כח לשכינה, בוכים עם השכינה הקדושה בוכים יחד עם רחל אימנו, היא תתן לנו הכול, היא תשמור עלינו כל היום. רחל שולטת על כל העולם, על כל האוצרות, היא רק רוצה לראות מי בוכה איתה, היא רק רוצה לראות מי משתתף עם הצער שלה. וכשאדם אומר תיקון חצות, יושב על הארץ, לוקח חתיכת נייר, מדליק אותה, שם איזה טיפת אפר על הראש, אזי האפר הזה ממתיק ממנו את כל הדינים."
באדיבות עלון צמאה נפשי 0527639126
