"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"(שמות ו, ט) –
(תמלול מתוך שיעור של הרב אליעזר ברלנד)
משה רבינו הגיע למצרים ואמר רבותי ה' התגלה אלי! עומדת להיות גאולה! תתחילו לשמוח! תתחילו לשיר! תתחילו לנגן! הגיע השעה לעשות רקודים! שירים! תביאו תזמורות! תביאו כינורות! תביאו חלילים! תתחילו לשיר על בשורת הגאולה."ולא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה" אומר רבנו (בליקוטי מוהר"ן תורה פ"ו) "קטני אמנה הם בבחינת מקוצר רוח…שמחמת שהם בבחינת מקוצר רוח מחמת שהם קטני אמנה, על ידי זה צריכים לעבודות קשות ולתעניתים" אלה שהם בבחינת "מקוצר רוח" שאין בהם שלמות האמונה אז הם נוטים לסיגופים ולתעניות.
אומר ה"נועם אלימלך" זה היה הויכוח בין משה והצדיקים שהיו באותו דור. משה אמר תפסיקו עם התעניות והסיגופים! תפסיקו עם העבודות הקשות! עכשיו העבודה להתחיל לרקוד, לשמוח, לשיר, לנגן, ובאמת מתחילת השעבוד עם ישראל לא שתק הצדיקים לא שתקו, הצדיקים התענו בכו ישבו על הארץ. הם ראו כל יום שזורקים ילדים ליאור, כל יום שוחטים ילדים, כל יום שמים ילדים בתוך החומות, כל יום פרעה מתרחץ בדם של תינוקות, אף אחד לא שתק כולם צמו בכו התענו להביא את הגאולה. משה בא ואמר להם רבותי זה לא הדרך!! אתם רוצים לצום תצומו! אבל זה לא יביא את הגאולה, עם תעניות וסיגופים לא מקרבים את הגאולה, הגאולה תגיע רק עם שמחה! אמרו לו מה!? אתה מציע לנו דרך חדשה בעבודת ה'? אתה רוצה לקחת לנו את העבודה של התעניות!? את העבודה של הסיגופים!? אחרי שאנחנו כבר מתענים שנים על גבי שנים צמים ומסתגפים. "ולא שמעו למשה מקצר רוח ועבודה קשה" הם לא שמעו למשה מקוצר רוח מעבודה קשה מרוב יאוש מרוב קוצר רוח מרוב עבודות קשות הם לא היו מסוגלים להתנער מהיאוש להאמין בתקוה להאמין בגאולה.
.משה אמר הגיע השעה לעבודת ה' מתוך שמחה ,מתוך שמחה אדירה, רק השמחה תכניע את הקליפה רק השמחה תביא את הגאולה. אומר הנועם אלימלך שהצדיקים שמחפשים עבודות קשות ותעניות יש להם נשמה יקרת ערך, לא סתם נשמה, אבל הם לא רואים את מה שהצדיקים שהם בבחינת משה רואים, כי הצדיק האמת מבטל את הדינים את הגזרות בשיא הקלות! הוא לא צריך שום מאמץ! הוא לא צריך שום סיגופים! שום תעניות! הוא מבטל את הדינים עם שמחה עם ניגונים ושירים.
העולם נמצא בטעות! אדם חושב שכדי לזכות לישועה לרפואה להמתיק דינים צריך עבודות קשות סיגופים תעניות וכו'… למעשה הבעש"ט כבר ביטל לגמרי את ענין התעניות ועבודות קשות וזה מה שרבינו אומר בתורה פו' "…מחמת שהם קטני אמנה… על ידי זה צריכים לעבודות קשות ותעניתים" רבינו אומר שהעולם לא מאמינים שאפשר לזכות לישועה לפרנסה לרפואה להמתיק את כל הדינים שבעולם ע"י הניגונים על ידי השירים על ידי השמחה.