שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
אורך המחלוקת כאורך הגלות
"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן, וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'." (במדבר טז א-ג). פרשת קרח, הפרשה של השבוע בו אנו נמצאים, היא אחת הפרשות הקשות שבתורה – מחלוקת נוראית מתעוררת על הצדיק, מחלוקת דווקא מקרב בני ישראל עצמם.
אמנם, פרשת קרח היא קצרה בהיקפה, דבר המבלבל את הקורא שחושב שזמן המחלוקת היה קצר, אך למעשה, המחלוקת של קרח ועדתו על משה ארכה שנים רבות. כל אותו זמן הצדיק נרדף והושפל ברבים (ככתוב בכל המדרשים), טפלו עליו דברי שווא, כאילו הוא גוזל את תרומות המשכן וחומד את נשות ישראל, ר"ל.
ואילו משה מצידו, לא רק שמחריש, אלא מנסה לפייס את רודפיו. "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה, לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב..", אך אלה בשלהם, "וַיֹּאמְרוּ, לֹא נַעֲלֶה" (שם יב).
וממשיך משה ומתפלל עליהם, "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו" (שם ד), אבל הם מחזיקים חזק במחלוקת ומסרבים להיפרד ממנה, "הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר: כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם-הִשְׂתָּרֵר, אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הֲבִיאֹתָנוּ, וַתִּתֶּן-לָנוּ, נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם; הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם, תְּנַקֵּר–לֹא נַעֲלֶה" (שם יג- יד).
המחלוקת על משה עוברת מדור לדור
כל ספרי החסידות והמחשבה היהודית העוסקים במחלוקת הקשה הזו, מציינים חד משמעית שהמחלוקת אינה נחלת העבר. לא מדובר במסמך היסטורי מעניין, אלא, בכל דור ודור חוזרת המחלוקת, ועימה מתגלגלים נשמות משה ועם ישראל. משום שאת המחלוקת הזו חייבים לתקן בשורשה, את משה רבינו צריכים לבסוף כולם לקבל. לכן, מי שהיה אז במחלוקת מתגלגל בכל דור עד לביאת המשיח.
אנו מסתכלים על העבר ושואלים בתמיהה – איך היה אפשר לחלוק על משה רבינו? הרי הוא השליח הנאמן של השם, האספקלריא המאירה וכו', אבל אנו לא מבינים שהתשובה נמצאת לנו ממש מול העיניים – גם היום המחלוקת על משה, על הצדיק האמת שבדור, היא חייה, נושמת ובועטת – לצערנו הרב.
ציור השקר של הס"א
בכל דור ודור הס"א מצליחה להעלים את גדולת הצדיק מעיניי חלק גדול מהדור, עד שהגיע המצב בו תהו דורו של משיח אם דברי משה הם בדיה (חו"ש), ניסיון שלו להשתרר על עם ישראל, או דברי אלוקים חיים. " וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'". חוצפה, נכון? איך הם מעזים לדבר ולחשוב כך על משה, אחרי כל מה שהוא עשה בעבורם? – ומה בדורנו?!
היום בו נבראה המחלוקת הופך לתיקון?
כידוע, על היום השני של ששת ימי הבריאה נאמר, "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א ו), זהו היום בו נבראה המחלוקת, לכן לא נאמר על היום הזה "כי טוב". זה היום בו כל גדולי ישראל נועדו על ה' ועל משה, וזה היום בו גדולי ישראל של ימינו, "בתשובת המשקל", החלו לעצור בפומבי את המחלוקת על הצדיק הקדוש והנורא, משה רבינו של הדור, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, המחולל מפשעינו!
מבהיל, זה יותר מסימבולי, שביום בו הייתה המחלוקת של קרח על משה וה', מתפרסם מכתב נוקב מאת "בית דין מטעם בתי הדינים החשובים בארץ".
במכתב מבקשים כל גדולי ישראל החתומים מטה, "להפסיק לאלתר את כל השנאה והרדיפות המריבות וההשמצות בכתב ובעל פה ובכל אמצעי תקשורת כתובה ומשודרת".
מהדברים הקשים שמעכבים את הגאולה
המחלוקת הקשה נגד הצדיק והי"ת הוא מהדברים הראשונים שמעכבים את הגאולה. לכן, תיקון המחלוקת הוא מהדברים ההכרחיים לפני גמר התיקון. אנו רואים שהתקופה בה אנו נמצאים היא קשה, ועם זאת, מסוגלת מאוד לתשובה ולסיום הגלות. הדברים שאמר מורינו הרב ברלנד שליט"א בסוף העצרת מתן תורה בחברון ממש מתרחשים מול עינינו:
"היום זה התגלות של משה רבינו ד' סיוון, וגוג ומגוג יהיה בחשוון, כל האומות יתאספו על ישראל, משה יתקע בשופר גדול, כל התורה תשמע מסוף העולם ועד סופו. אז יבואו כל אומות העולם, הם יבואו באניות."
"כתוב בזוהר (סוף כי תבוא) שכל הים יתמלא באניות, אז הים יבקע, יפתח. בחודש חשוון יהיה שיא המלחמות, ד' סיוון זה ההתחלה, ובחודש חשוון ייבנה הבית השלישי. צריך לא לוותר, כולם להגיד "אסור לוותר", ואז ייבנה הבית אשר לא ייחרב לעולם."
"וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ"
יהי רצון שהרגעים האלה שלפני חודש חשוון יהפכו לרגעי רצון, עם ישראל יכיר בבוראו ושליחו, ויומתקו כל הגזירות והדינים. כמו שהרב גילה ממיטת חוליו בבית הרפואה, "הצדיק רואה גזירות נוראות שהולכות להיות על עם ישראל, מלחמה עם איראן ואמריקה שתפגע בישראל – יהרגו מליונים – לאיראנים יש בלי סוף נשק!"
"אז הצדיק לקח על עצמו מיתה ממש, צם תענית הפסקה משבת לשבת. כתוצאה מכך הצדיק התמוטט לבסוף ביום שלישי בערב, אבל המשיך לא לאכול כפשוטו, רק מה שניזון על ידי אינפוזיה."
"נקמת דם עבדיך השפוך"
הצדיק לוקח על עצמו עוד ועוד עבור עם ישראל, ועבור הבאת הגאולה ברחמים, וללא מיתת מיליונים, חו"ש. מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, לוקח על עצמו ייסורים מעל ומעבר לכל היגיון ושכל אנושי. הרב שליט"א סובב שיהיה סגור בביתו במשך עשר שנים בהם לאיש לא היה מושג שהצדיק סובל עבור כולנו (כעדותו).
מהסגר בביתו עבר הרב שליט"א לקחת על עצמו גלויות וייסורי רדיפה, ייסורי גוף, חולאים וביזיונות לא נתפסים. באחד מהימים בו התפללנו שחרית בעמוקה עם מורינו הרב ברלנד שליט"א, הרב שר עם הציבור דקות ארוכות, "נקמת דם עבדיך השפוך". הרב גילה אז מקצת מהדברים שהוא רואה, "מליוני הנשמות שמתו מות קדושים צועקות לתקומה" (נכתב מהזיכרון).
אבל, הצדיק רוצה שגם לנו יהיה חלק בגאולה, שנתפלל עליו שיבריא, ובעיקר – שנסתלק מכל צד מהמחלוקת.
