שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
מה אמרו מלכי האומות הערביות לרב חיים זוֹננפלד זצ"ל אודות ארץ ישראל
החיזוק היומי מהגה"צ מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א – יום ב', ט"ז תמוז תשפ"ד
אפשר לנסוע לכל קברי הצדיקים שיש לנו כאן, יש לנו כאן 613 קברי צדיקים כמו במרוקו.
שאלו את הבעש”ט, יש אנשים בדרגה שלך בדור הזה?
ענה, כן, הצדיקים במרוקו הם בדרגה שלי!
כל הצדיקים במרוקו על כל קבר בנוי היכל שלם, כמו רבי עמרם בן דיוואן שקבור בכפר אסז'ן.
רבי עמרם בן דיוואן היה אשכנזי, הוא היה שד"ר (שליח דרבנן מקהילת חברון למרוקו), היה לו בן אחד שהיה מאוד חולה. הבן היה כזה חולה שאי אפשר לתאר את זה, הוא היה גוסס. בסוף בא אליו בחלום ואמר לו, תכניס אותו למערת המכפלה.
ענה רבי עמרם, אי אפשר להיכנס למערת המכפלה זה של הערבים, מותר רק עד המדרגה השביעית. לבסוף הוא שיחד את השומר הערבי, נתן לו כמה כמה קופות עם דינרי זהב בכדי שיתן להם להיכנס.
לאחר שקיבל את הכסף הערבי התחיל לצעוק, יהודים במערה. כשרבי עמרם ובנו נכנסו למערה הערבי בגד בהם – כל הערבים בוגדים, לא להאמין לערבים!
אסור להיכנס לאולם הגדול במערת המכפלה, רק 3 פעמים בשנה מותר להיכנס לאולם הגדול, לאולם הגדול הם לא נותנים להיכנס. פעם היינו נכנסים חופשי חופשי, אבל לאט לאט הם סגרו לנו אותו. הם רצו לסגור את כל מערת המכפלה, הם אמרו שמערת המכפלה שייכת לערבים וגם הכותל שייך לערבים.
הם אמרו שהכל שייך לערבים, כי מוחמד קשר את הסוסה שלו, אלבֻּראק, לכותל ואז הוא עלה לשמיים. כשהאנגלים כבשו את ארץ ישראל שאלו למי הכותל שייך, אמרו, הוא שייך לערבים. כמו שסגרו לנו את מערת המכפלה, עכשיו סגרו את מירון.
בקיצור, הערבים באו לאנגלים ואמרו הכל שלנו, כי פה מוחמד קשר את הסוסה שלו. אבל היהודים אמרו, תשאלו את רבי חיים זוֹננפלד (היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.), כל טענות הערבים מְפֻבְּרָקות. קוראים לסוסה אלבֻּראק וזה הכל מְפֻבְּרָק – מוחמד הוא לא היה בירושלים, הוא לא בא עם הסוסה לירושלים, הוא לא עלה לשמיים מהכותל, הכל מְפֻבְּרָק.
אז הערבים טענו שהכותל שלהם, ומערת המכפלה שלהם וארץ ישראל שלהם, כי האנגלים כבשו את זה מהטורקים.
הרב יוסף חיים זוֹננפלד נסע עם יעקב דה האן ( יהודי יליד הולנד, היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. נרצח על ידי ההגנה במה שנחשב כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בזמן המודרני) לרבת עמון. בא מסעוד מלך סעודיה והשייחים של סוריה ולבנון ואמרו לרבי חיים זוֹננפלד, אנחנו נותנים את ארץ ישראל במתנה אם יש בה רק חרדים.
כי היתה הצהרת בלפור, אבל חיכו להסכמה של הערבים. אז נסע רבי יעקב דה האן יחד עם רבי חיים זוננפלד והם נפגשו עם כל המלכים – באו המלכים לתת את ארץ ישראל ליהודים אם יש בה רק חרדים.
זו היתה הצהרת בלפור, האור שמח אומר שזה היה כמו הצהרת כורש, זה סימן של הגאולה. וכל הערבים הסכימו לתת את ארץ ישראל רק לחרדים, לא לציונים. הציונים (מבחינתם) הם לא יהודים, לא יהודים הציונים, זה לא נקרא יהודים בכלל.
הם כבר חתמו שיש הסכמה מעבדאללה מלך ירדן, ממלך סעודיה, ממלך סוריה, ממלך לבנון ומצרים – כולם חתמו שנותנים את זה ליהודים אם רבי חיים זוננפלד עומד בראש עם ישראל. אם הוא יהיה ראש הישיבה, הוא יהיה המנהיג אז נותנים ליהודים את הכל.
ואז בחודש אדר יצא יעקב דה האן מבית החולים שערי צדק מתפילת מעריב, ושם חיכו לו שלושה מההגנה וירו בו. זה היה גולומב שעל שמו רחוב גולומב,
יש את הפתק שלו והחתימה שלו בכספת של ההגנה עד היום, שהוא נתן את ההוראה לרצוח את יעקב דה האן.
אז כבר רצו לתת את ארץ ישראל ליהודים החרדים, רבי ישראל אמר שפספסנו רצו את הכל לתת לנו.
