שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
כיצד כלה ענייה שקפצה ממונית בדרך לרבי מאיר בעל הנס זכתה לקבל את כל החתונה? סיפור מיוחד ומרתק מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א לרגל י"ד ניסן – פסח שני – הילולת רבי מאיר בעל הנס זיע"א.
עַכְשָׁו נְסַפֵּר סִפּוּר – הַסִּפּוּר שַׁיָּךְ לְפֶסַח שֵׁנִי [הִלּוּלַת] רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס. הַיּוֹם הָיָה [הִלּוּלַת] רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, כֻּלָּם יֹאכְלוּ מַצּוֹת. מְדֻבָּר בְּנַעֲרָה בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וַחֲצִי שֶׁהָיְתָה כַּלָּה. נַעֲרָה בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וָחֵצִי נִהְיֵית כַּלָּה, אֵין לָהּ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, מִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה. הִיא צְרִיכָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁקֶל לַחֲתֻנָּה, לְהָבִיא אֶת הַחֵלֶק שֶׁלָּהּ. אֵין פְּרוּטָה, עוֹד חֲצִי שָׁנָה חֲתֻנָּה. טוֹב הִיא הֶחְלִיטָה לִסּוֹעַ בְּכָל הָאָרֶץ, לִקְרוֹבִים לִידִידִים [שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה], לֶאֱסֹף אֶת כָּל הָאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף. דָּבָר רִאשׁוֹן נוֹסְעִים לִטְבֶרְיָה, הָיָה בְּדִיּוּק פֶּסַח שֵׁנִי, נוֹסְעִים לִטְבֶרְיָה יֵשׁ שָׁם דּוֹדָה עֲשִׁירָה, הִיא תָּבִיא חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל. הַנְּסִיעָה לִטְבֶרְיָה עוֹלָה מָאתַיִם שֶׁקֶל – שָׁלֹשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל, יִשָּׁאֵר מָאתַיִם שֶׁקֶל. גַּם זוּ לְטוֹבָה, צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עַל כָּל פְּרוּטָה, 'פְּרוּטָה לִפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת'. יִשָּׁאֵר לָהּ מָאתַיִם שֶׁקֶל זֶה גַּם, לְאַט לְאַט הִיא תַּגִּיעַ לְאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף.
כָּכָה הִיא עוֹלָה עַל מוֹנִית בִּירוּשָׁלַיִם – מוֹנִיּוֹת לִטְבֶרְיָה, כֻּלָּם חִלּוֹנִים הִיא הַדָּתִיָּה הַיְחִידָה. וְהוּא [- הַנֶּהָג] מַתְחִיל לִפְתֹּחַ אֶת הָרַדְיוֹ, אֶת הַמַּכְשִׁיר הַטָּמֵא שֶׁלּוֹ – אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה! פּוֹתֵחַ כָּל מִינֵי שִׁירִים אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה! הִיא לֹא יְכוֹלָה לִסְבֹּל אֶת הַשִּׁירַיִם הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ 'תּוֹרִיד, תנמיך, תְּכַבֶּה…' הוּא לֹא מַסְכִּים. כְּבָר מַגִּיעִים לְצֹמֶת קֵיסָרְיָה – יוֹצְאִים מִירוּשָׁלַיִם, מִקֵּיסָרְיָה מִסְתּוֹבְבִים לַחֲדֵרָה, וּמֵחֲדֵרָה לַוָּאדִי עָרָה. הוּא מַגִּיעַ – וְעוֹלִים שְׁתֵּי בַּחוּרִים חִלּוֹנִים, גַּם לִטְבֶרְיָה, וְאוֹמְרִים לוֹ 'תִּפְתַּח יוֹתֵר חָזָק, יוֹתֵר חָזָק, יוֹתֵר חָזָק…' וְאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל. גָּמַרְנוּ, הִיא אוֹמֶרֶת הִיא תִּקְפֹּץ בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה, לֹא אִכְפַּת לָהּ! הִיא תִּקְפֹּץ בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה מֵהַמּוֹנִית. הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ, 'אֲנִי קוֹפֶצֶת, אֲנִי עוֹד שְׁנִיָּה קוֹפֶצֶת'! הוּא אוֹמֵר 'טוֹב אֲנִי יוֹרִיד אוֹתְךָ'. אֲבָל אֵיפֹה הוּא יוֹרִיד אוֹתָהּ זֶה וָּאדִי עָרָה, הַכֹּל עֲרָבִים – מִילְיוֹן עֲרָבִים. וָּאדִי עָרָה זֶה מִילְיוֹן עֲרָבִים, כֻּלָּם יַחְטְפוּ אוֹתָהּ, הִיא תִּהְיֶה בַּת עֲרֻבָּה. אֵיפֹה הוּא מוֹרִיד אוֹתָהּ? הַנַּהָג אוֹמֵר 'אֲנִי לֹא יוֹרִיד אֹתָךְ כָּאן, זֶה לֹא תִּקְפְּצִי מֵהָאוֹטוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! חַכִּי נַגִּיעַ לְצֹמֶת מְגִדּוֹ, עוֹד מְעַט זֶה צֹמֶת מְגִדּוֹ שָׁם נוֹרִיד אוֹתְךָ'.
מַגִּיעִים אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה לְצֹמֶת מְגִדּוֹ, מוֹרִיד אוֹתָהּ בְּצֹמֶת מְגִדּוֹ. אֵיךְ שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת מֵהַמּוֹנִית, עוֹצֶרֶת מוֹנִית מִיָּד אַחֲרֶיהָ, וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם זְקֵנָה בַּת תִּשְׁעִים הִיא אוֹמֶרֶת 'מִי רוֹצֶה לִטְבֶרְיָה בְּחִנָּם, טְבֶרְיָה בְּחִנָּם'? הִיא אוֹמֶרֶת 'אֲנִי אֲנִי!', 'טוֹב אָז תַּעֲלִי'. טוֹב הִיא עוֹלָה עִם הַזְּקֵנָה הַזֹּאת, וְהַזְּקֵנָה מִתְּחִלָּה לְסַפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ: שֶׁעַכְשָׁו זֶה פֶּסַח שֵׁנִי וְהִיא נוֹסַעַת לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס. הַיּוֹם הִיא אַחַת מֵהָעֲשִׁירוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, יֵשׁ לָהֶם וִילָה שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, בְּרֵכַת שְׂחִיָּה, כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם [וְהַזְּקֵנָה מְסַפֶּרֶת אֶת הַנֵּס שֶׁלָּהּ:]
"פַּעַם הָיוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה – מְדַבְּרִים כְּבָר תרע"ד לִפְנֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, שֶׁלֹּא הָיָה כְּלוּם לֹא הָיָה לָהֶם פְּרוּסַת לֶחֶם, לֹא הָיָה… הָיָה פְּרוּסַת לֶחֶם עִם שֶׁמֶן זַיִת. כָּל הָאוֹכֵל הָיָה – בַּבֹּקֶר פְּרוּסַת לֶחֶם עִם שֶׁמֶן זַיִת, וּבָעֶרֶב…"
ר' יִשְׂרָאֵל גְּרוֹסְמָן מְסַפֵּר שֶׁהוּא הָיָה יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ, אָז אִמָּא שֶׁלּוֹ נָתְנָה לוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם בְּלִי שׁוּם מְרִיחָה לֹא מַרְגָּרִינָה לֹא חֶמְאָה, לֹא [שֶׁמֶן] זַיִת. בַּדֶּרֶךְ הוּא בְּמֵאָה שְׁעָרִים אָז מִישֶׁהוּ הָיָה לוֹ חָבִית הֶעְרִינְג, הָיָה ר' נַפְתָּלִי, ר' נַפְתָּלִי כֹּהֵן הוּא הָיָה הֶעָשִׁיר הֲכִי גָּדוֹל בְּאוּמַן הוּא בָּנָה אֶת הַקְּלוֹיְז, הוּא אָמַר דָּבָר רִאשׁוֹן זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָה אִכְפַּת לִי מֵהַקְּלוֹיְז מָה אִכְפַּת לִי מֵהַכֹּל – אֲנִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קֹדֶם לַכֹּל, אָסוּר לָגוּר בְּחוּץ לָאָרֶץ שְׁנִיָּה! עָזַב אֶת הַכֹּל בָּא לִמְכֹּר חָבִית הֶעְרִינְג. עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הוּא עָמַד בְּמֵאָה שְׁעָרִים לִמְכֹּר חָבִית הֶעְרִינְג, כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר מְבַקֵּשׁ עוֹד הֶעְרִינְג וְעוֹד הֶעְרִינְג. וּמִכַּמָּה הַפְּרוּטוֹת הָאֵלֶּה הוּא הִתְפַּרְנֵס.
ר' נַפְתָּלִי כֹּהֵן הוּא הָיָה הֶעָשִׁיר הָכִי גָּדוֹל – מְהַנְדֵּס, אַדְרִיכָל, בָּנָה אֶת הַקְּלוֹיְז. בָּא לוֹ הַכֹּמֶר תִּבְנֶה גַּם לִי מַשֶּׁהוּ מָה רַק לַיְּהוּדִים אַתָּה בּוֹנֶה, מָה אֲנַחְנוּ לֹא בְּנֵי אָדָם, אֲנַחְנוּ לֹא…!? אֵיפֹה הַשִּׁוְיוֹן אֵיפֹה הַ'לָשֵׂאת בַּנֵּטֶל', תִּשָּׂא בַּנֵּטֶל תִּבְנֶה גַּם לָנוּ מַשֶּׁהוּ! טוֹב מִיָּד הוּא בָּרַח לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר אֲנִי יֵלֵךְ לְחָבִית הֶעְרִינְג.
וְר' יִשְׂרָאֵל גְּרוֹסְמַן מְסַפֵּר שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ לְחַיְדֶּר, אָז אָמַר לוֹ שָׁם הַמּוֹכֵר הֶעְרִינְג תִּטְבֹּל – אַתָּה יָכוֹל לִטְבֹּל אֶת הַפְּרוּסַת לֶחֶם בַּסִּיר בַּמִּיץ שֶׁל הַדָּגִים – שֶׁל הַהֶעְרִינְג. זֶה הָיָה לוֹ קְצָת כָּכָה פְּרוּסַת לֶחֶם עִם טִפָּה טַעַם. זֶה הָיָה כָּל הָאוֹכֵל שֶׁלּוֹ בַּבֹּקֶר בְּחַיְדֶּר, בָּעֶרֶב.
[וּמְסַפֶּרֶת הַזְּקֵנָה] "וְכָכָה כֻּלָּם אָכְלוּ פְּרוּסַת לֶחֶם עִם שֶׁמֶן זַיִת, זֶה הָיָה הַמַּאֲכָל בִּירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי מֵאָה – מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנָה – מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. תרס"ב כְּבָר מֵאָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. זֶה הָיָה כָּל הָאֹכֶל".
"וְאָז הֵם נָסְעוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה [שֶׁל הַזְּקֵנָה] לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, וּבָכוּ אֵצֶל רַבִּי מֵאִיר – 'אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל אֶת הָעֹנִי אֶת הָרָעָב אֶת חֶרְפַּת הָרָעָב…..' אֵיךְ שֶׁהֵם חָזְרוּ מֵרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, עַל הַמָּקוֹם הִתְחִילוּ לְהִתְעַשֵּׁר. קוֹנִים מוֹכְרִים, קוֹנִים מוֹכְרִים… קוֹנִים בְּעֶשֶׂר שֶׁקֶל מוֹכְרִים בְּמֵאָה שֶׁקֶל, קוֹנִים בְּמֵאָה שֶׁקֶל מוֹכְרִים בְּאֶלֶף שֶׁקֶל. הִתְחִילוּ לִהְיוֹת הָעֲשִׁירִים הֲכִי גְּדוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם. קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁכָּל פֶּסַח שֵׁנִי לוֹקְחִים אֵיזֶה נַעֲרָה עֲנִיָּה – כַּלָּה עֲנִיָּה וּמְחַתְּנִים אוֹתָהּ הַכֹּל! דִּירָה שֶׁבַע חֲדָרִים, מֶרְצֵדֶס, אֲפִילּוּ מָטוֹס פְּרָטִי… הַכֹּל יִתְּנוּ לָהּ. כָּל מָה שֶׁהִיא צְרִיכָה, שִׂמְלַת כַּלָּה כַּמּוּבָן…" וְכָכָה הִיא מְסַפֶּרֶת לָהּ, וְאָז הִיא [הַזְּקֵנָה] אוֹמֶרֶת לָהּ "נוּ וּמִי אַתְּ"? [אָמְרָה הַנַּעֲרָה] "אֲנִי, אֲנִי הַכַּלָּה הַזֹּאת, אֲנִי הַכַּלָּה שֶׁאֵין לָהּ כְּלוּם". [אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה] "אָה כָּכָה גָּמַרְנוּ, דָּבָר רִאשׁוֹן אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ וְהִנֵּה אֵיזֶה נֵס בְּדִיּוּק הִצְטָרַפְתְּ לַנְּסִיעָה הַזֹּאת".
בִּזְכוּת שֶׁהִיא יָרְדָה מֵהַמְּכוֹנִית, וְהִפְקִירָה אֶת עַצְמָהּ בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ – בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לִקְפֹּץ. הִיא זָכְתָה שֶׁהָיָה לָהּ הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל! וּבְעֶזְרַת ה' נְזַכֶּה כֻּלָּם לַגְּאוּלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן!
