אתמול, ליל רביעי דשבת שופטים תשע"ח, ה- 15.8.18, הגיע כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א לחוג בית ברחובות.
דברי כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
"אִם אָדָם הוּא בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי"
"דִּבַּרְנוּ עַל אֵיךְ אָדָם הוּא הוֹפֵךְ מֵעֶבֶד לְבֶן חוֹרִין, אֵיךְ אָדָם נֶהְפַּךְ מִגּוֹי לִיהוּדִי, הוּא הָיָה כְּנַעֲנִי, הוּא הָיָה בַּתַּאֲוָה, אִם אָדָם הוּא בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי. "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בְּרֵאשִׁית ט, כה), "אָרוּר כְּנָעַן" זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה תָּמִיד בַּתַּאֲוָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת, הוּא לֹא יוּכַל לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה אַף פַּעַם. בָרֶגַע שֶׁאָדָם מִשְׁתַּחְרֵר – הוּא נִהְיָה בֶּן חוֹרִין הוּא יוֹצֵא מֵהַתַּאֲוָה הַזֹּאת, זֶה נִקְרָא שֶׁהוּא נִהְיָה בֶּן חוֹרִין שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַתַּאֲוָה הַזֹּאת. לָכֵן עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִמְכַּר, כְּדֵי לִפְדּוֹת אוֹתוֹ וְצָרִיךְ לָתֵת מִלְיוֹן דּוֹלָר לְבַעַל הָעֶבֶד וְאָז הוּא נֶהְפַּךְ מֵעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְבֶן חוֹרִין. כִּי בֶּאֱמֶת הָעֶבֶד כְּנַעֲנִי אֵין לוֹ שׁוּם יָד, עֶבֶד כְּנַעֲנִי הוּא כְּמוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר, אֵין לוֹ יָד, אֵין לוֹ כְּלוּם."
"הַמוֹצֵא מָעוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שַׁיָּיךְ לַמּוֹצֵא"
"כְּמוֹ חָצֵר שֶּׁאֵין לָהּ יָד, חָצֵר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הִיא לֹא קוֹנָה, מַה זֶה נִקְרָא חָצֵר? כִּי יֵשׁ רְשׁוּת הָרַבִּים וְיֵשׁ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְגַבֵּי אָדָם רָגִיל הָרְחוֹב זֶה רְשׁוּת הָרַבִּים וְהֶחָצֵר וְהַבַּיִת זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מְלוֹא כָּל הָעוֹלָם כְּבוֹדוֹ. ה' מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא אֲנַחְנוּ הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ, אם כן לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל זֶה נִקְרָא רְשׁוּת יָחִיד, אִם הַכֹּל רְשׁוּת יָחִיד לֹא צָרִיךְ לְהַגִּיד שֶׁיֵּשׁ יָד לַהֶקְדֵּשׁ, לָכֵן הַגְּמָרָא פּוֹסֶקֶת בְּבָבָא מְצִיעָא כ"א עַמּוּד ב' שֶׁהַמוֹצֵא מָעוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שַׁיָּיךְ לַמּוֹצֵא, בִּגְלַל שֶּׁאֵין יָד לְהֶקְדֵּשׁ, הַבֵּית כְּנֶסֶת זֶה לֹא יָד לְהֶקְדֵּשׁ, וְלָכֵן מִי שֶׁמָּצָא שָׁם מֵאָה יוּרוֹ – מֵאָה דּוֹלָר אִם הוּא יִּזְכֶּה הוּא יִמְצָא אֲפִילוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת הוּא יוּכַל לָטוּס לְאוּמַן, הֲרֵי זֶה שֶׁלּוֹ."
"דְּבוֹרָה הָיְתָה פִּי שְׁתַּיִם מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ"
"דְּבוֹרָה הָיְתָה פִּי שְׁתַּיִם מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ. אֵצֶל מֹשֶׁה הָיָה עֲנָנֵי כָבוֹד, הָלְכוּ עִם עֲנָנֵי כָבוֹד, וּכְשֶׁעָבְרוּ אֶת יַם סוּף הָיָה עֲנָנֵי כָבוֹד, אבל אֵצֶל דְּבוֹרָה לֹא הָיָה עֲנָנֵי כָבוֹד, לֹא הָיָה שׁוּם עֲנָנֵי כָבוֹד, "מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל" (שׁוֹפְטִים ה, ח), וְאַף עַל פִּי כֵן זָרְקוּ עָפָר וְנִהְיֶה חַרְבוֹת, זָרְקוּ קַשׁ נִהְיָה חִצִּים, כִּי "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל" (שָׁם, שָׁם ב). פַּעַם כָּל אִשָּׁה יָדְעָה לָמוּל, כְּמוֹ צִפּוֹרָה מָלָהּ אֶת הַבֶּן שֶׁל מֹשֶׁה, ויהושע מל אֶת כָּל הַגְּבָרִים כשנכנסו לארץ מפני שבמדבר לא מלו, הַנָּשִׁים מָּלוֹת, אֵין שׁוּם בְּרֵירָה הַנָּשִׁים מָּלוֹת אֶת הַיְלָדִים."
"בַּדּוֹר הֲזֶה אנחנו גִּלְגּוּלִים שֶׁל דּוֹרוֹת קוֹדְמִים"
"גּוֹי שֶּׁאומר שמל אֶת עַצְמוֹ לְשֵׁם ה' בדרך כלל לֹא מַאֲמִינִים לוֹ, אֲבָל אִם נַאֲמִין לוֹ אַז הַמִּילָה תִּהְיֶה מִילָה. בָּאָה דְּבוֹרָה וְחִידְּשָׁה שֶׁצְרִיכִים פְּרִיעָה, אַף אֶחָד לֹא יָדַע שֶׁצְּרִיכִים פְּרִיעָה. כָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ "וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית" (יְהוֹשֻׁעַ ה, ב), זֶה הָיָה פְּרִיעָה. דְּבוֹרָה אָמְרָה עַכְשָׁיו כְּשֶׁאַתֶּם מְקַיְּמִים פְּרִיעָה אֶפְשָׁר לָצֵאת נֶגֶד סִיסְרָא. סִיסְרָא פַּעֲמַיִים זֶה בְּדִיּוּק אֶסְתֵּר, סִיסְרָא (331 × 2 =662) אֶסְתֵּר זֶה 661, מַה שֶׁעָשְׂתָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה זֶה הָיָה לְהַכְנִיעַ אֶת סִיסְרָא – אֶת הָמָן, "נִ'לְחָמוּ הַ'כּוֹכָבִים מִ'מְּסִלּוֹתָם" (שׁוֹפְטִים ה, כ). "הַ'כּוֹכָבִים מִ'מְּסִלּוֹתָם נִ'לְחֲמוּ" – פַּעֲמַיִים רָאשֵׁי תֵּיבוֹת הָמָן, כִּי סִיסְרָא הָיָה פַּעֲמַיִים הָמָן, וְלָכֵן יָעֵל הִתְגַּלְגְּלָה בְּאֶסְתֵּר, כִּי אַחֲרֵי שֶׁיָּעֵל הִכְנִיעָה אֶת סִיסְרָא הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לָבוֹא בְּגִלְגּוּל לְהַכְנִיעַ גַּם אֶת הָמָן שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל שֶׁל סִיסְרָא. כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּדּוֹר הֲזֶה שאנחנו גִּלְגּוּלִים שֶׁל דּוֹרוֹת קוֹדְמִים, וְלָכֵן רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁל זמרי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה צָרִיךְ לַהֲפוֹךְ אֶת סִיסְרָא לצדיק, כִּי בְּסִיסְרָא הָיָה נִיצוֹץ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא."
"ה' נוֹתֵן אֲפִילוּ לָרָשָׁע הֲכִי גָּדוֹל אֵיזֶה נִיצוֹץ שֶׁל צַדִּיק"
ה' נוֹתֵן אֲפִילוּ לָרָשָׁע הֲכִי גָּדוֹל אֵיזֶה נִיצוֹץ שֶׁל צַדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד יָכוֹל לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, אֲפִילוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל יָכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. בַּסּוֹף יָעֵל אפילו שהייתה אשה נִהְיָתָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כִּי כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא צַדִּיקָה הִיא בָּאָה בְּגִלְגּוּל נִהְיֵית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אִם יֵשׁ בֵּית מִקְדָּשׁ יֵשׁ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לָכֵן יָעֵל נֶהֶפְכָה לְעֵלִי, וּמִעֵלִי יָצָא אַבַּיֵּי שֶׁהָיָה כֹּהֵן. לָכֵן הֲלָכָה כְּאַבַּיֵּי בְּיַעַ"ל קְגַ"ם, כִּי כָּל הַהֲלָכוֹת נִמְשָׁכוֹת מִיָעֵל, לָכֵן קוֹרְאִים לָזֶה יַעַ"ל קְגַ"ם, זֶה בָּא מֵהַנְּשָׁמָה שֶׁל יָעֵל שֶׁהִתְעַבְּרָה בְּאַבַּיֵי, וְעַל יְדֵי זֶה כְּשֶׁהוּא חִדֵּשׁ אֶת הַהֲלָכוֹת הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. כִּי רָבָא הָיָה נִיצוֹץ מִלּוֹט, כָּתוּב "וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְ'כֻשׁוֹ בֶּ'ן אֲ'חִי" (בְּרֵאשִׁית יד, יב), רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רָבָא, לָכֵן רָבָא הָיָה מְקַבֵּל שָׁלוֹם מִשָּׁמַיִם כָּל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, שָׁלוֹם מִשָּׁמַיִם מַמָּשׁ – 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רָבָא', הוּא זָכָה לְתַקֵּן אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁל לוֹט, אֲבָל אַבַּיֵּי קִיבֵּל שָׁלוֹם כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, כִּי אַבַּיֵּי הָיָה נִיצוֹץ מִיָעֵל שֶׁזֶּה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ."
וְלָכֵן "מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ" (שׁוֹפְטִים ה, כד) – יָעֵל זָכְתָה לְהַכְנִיעַ את סיסרא, הִיא זָכְתָה לִמְסוֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אִם הוּא – סִיסְרָא הָיָה מִתְעוֹרֵר לִשְׁנִיָּה אַחַת הוּא הָיָה חוֹנֵק אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה, אִם הוּא הָיָה חוֹנֵק אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה לֹא הָיָה נִשְׁאַר זֵכֶר מִמֶּנָּה, יוֹצֵא שֶׁיָּעֵל הִקְרִיבָה אֶת עַצְמָהּ כְּמוֹ הָעֲקֵדָה, שֶׁהַזְּכוּת שֶׁל יִצְחָק זֶה הַזְּכוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, אֲפִילוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בִּזְכוּת רָחֵל, אֲבָל הַזְּכוּת הֲכִי גְּדוֹלָה זֶה הָעֲקֵדָה מִי שֶּׁאוֹמֵר אֶת פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם נֶזֶק בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְלָכֵן רָחֵל שֶׁעַכְשָׁיו הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, קֶבֶר רָחֵל זֶה עַל הַכְּבִישׁ מַמָּשׁ – פָּרָשַׁת דְּרָכִים, שֶׁהִיא תוּכַל לִבְכּוֹת מַמָּשׁ עַל הַכְּבִישׁ, לִבְכּוֹת עַל הַגְּאוּלָה.
ע"כ דבריכ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א כמו שנערכו מתוך העלון שביבי אור משיעור שנמסר במוצש"ק עקב בְּחוּלוֹן
גלריית תמונות מחוג הבית של הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א ברחובות
התמונות באדיבות שחר אליהו