מאמרים קשורים
אמת מה נהדר היה מראה, עת התכנסו השבוע מאות מבני קהילתנו הק' לכנס אחדות מרשים ומיוחד, מבית 'התאחדות האברכים' ולכבוד ראש השנה לאילנות הקרב ובא. כנס זה מצטרף לאירוע הקודם שהתקיים בערב חנוכה והותיר רושם עז בלבות המשתתפים שקיבלו כלים וחיזוק רב מהכנס.
כבר לאחר הכנס הקודם הוקמו כמה חבורות מאנ"ש, שמתאספים אחת לשבוע או שבועיים, מתחזקים ומחזקים זה את זה בשירה וניגונים, בלימוד קבוע ובדיבורי געגועים על פי דרכו והכוונתו של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. גם כעת עם סיום הכנס הנוכחי פנו רבים מאברכי הקהילה להנהלת ההתאחדות וביקשו לאגד את עצמם בחבורה שהיא לשם שמים.
את האירוע שהתקיים בטוב טעם וברוב פאר והדר, הנחה הרה"ח ר' נחמן אדרי שליט"א מנהל ישיבות 'חכמה ודעת' שבמתק שפתיים קיבל את פני הנוכחים לשלום, ועמד על סוד גדולת הימים שבין עשרה בטבת – יום ההילולא של מוהרנ"ת, לחמשה עשר בשבט – יום הולדתו וזריחת אורו הגדול בעולם.
אחר הביא הרב אדרי את מעשה ד' מסיפורי מעשיות – 'מעשה בחגר', שם מספר רבינו ז"ל: "מעשה בחכם אחד קודם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות. גם יש לכם רשות לעסוק בשאר פרנסות אבל בזה תשתדלו להשקות אילנות".
הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל מסביר באמריו שכוונת רבינו ב'להשקות אילנות' היא להכניס חיות וחיזוק לאחר. ובעקבות כך שואל, ראשית אם יכולים הם לעסוק בשאר פרנסות למה העיקר הוא להשקות אילנות, ב' האם אין העיסוק בשאר פרנסות סותר את ההשקייה.
והשיב שפרנסה היא כאשר אדם עוסק בתורה ובתפילה. אך העיקר שמזהיר אותנו רבנו ז"ל, הוא להשקות אילנות. ללמוד ואחר כך להאיר את דברי התורה אצל החבר, להתפלל בהתלהבות ואחר לשתף את החבר בטעם המתוק ומענג של התפילה. וכך הוא בכל עבודות ה', בעבודת השמחה, בעשיית חסד וכן הלאה. כך עוסקים בכל הפרנסות, וכל הפרנסות הופכות להשקיית אילנות.
מוהרנ"ת כותב בחיי מוהר"ן (עבודת ה' תקמ"ג): "כמה פעמים היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפלו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם, אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפלו אם לא יפעל כי-אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם-כן טוב מאד, מכל-שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר, אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה… והוא זכרונו לברכה האריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה, וזרז אותנו לזה מאד בכמה מיני לשונות. וכמה פעמים היה מבזה אותנו בבזיונות על שאנו מתעצלים בזה, ופעם אחת קרא אותנו עצים יבשים על שאין אנו מולידים נפשות שיתקרבו להשם יתברך על ידינו".
רבינו ז"ל היה משקיע בבני עלייה 'אנשי המעלה' כי כאשר מקרבים בני עליה, מקרבים הרבה אנשים שאחריהם. רבינו ז"ל שם דגש חזק שהאדם לא יעבוד את השם בעצמו ולבדו, אלא יעזור ויעורר את החברים שלו. וכעת ערב ראש השנה לאילנות, עלינו להחדיר בלבנו חיות וטללי תחיה, ולהתאגד עם החברים אשר לכן הוקמה ה'התאחדות' להאיר פנים ולקרב קרובים.
אחר קידם הרב אדרי שליט"א את אחד ההיסטוריונים הידועים והמפורסמים ביותר, בצטטו את דברי מורנו הרב שליט"א שאומר תדיר שהיסטוריה היא ספר מוסר חי, גם עניין השואה קרוב מאוד לליבו של הרב שחוזר ומשנן את ציווי תורתנו 'זכור אשר עשה לך עמלק לא תשכח'.
הרב אדרי אמר בשם מורנו הרב שליט"א, כי השואה היתה עת רצון גדול. מיליוני יהודים מסרו את נפשם ומתו על קידוש ה' ועבדו את קונם עד הרגע האחרון לחייהם ממש. ורבינו ז"ל מסביר בליקו"מ תורה נ"ז ח"ב שהשגחת ה' בארץ ישראל כמאמר הכתוב 'תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה' מגיעה מההתפארות שלו במעשים טובים וקיום המצוות של עם ישראל. וביאר מורנו הרב שליט"א שבזכות מסירות הנפש של יהודים כה רבים בזמן השואה, זכה כל עם ישראל לעלות לארץ הקודש.
בשלב זה עלתה מצגת על מעשי גבורה ומסירות נפש מהשואה בפולין, אוקראינה ורוסיה ובשאר מדינות אירופה העשנה. הנוכחים צפו בהתרגשות בסרטון מרגש בו נראו חבורת יהודים מאוגדת וביניהם בחור בן 14 כשהם לומדים במקום מסתור, סרט זה צולם על ידי הנאצים ימ"ש וזכרם, שלאחר סיום הצילום ירו בכל היהודים למוות הי"ד. ארץ אל תכסי דמם!
במצגת העורך קישר את הדברים לדורנו אנו, דור תפנוקים בו לא חסרים מצרכי מזון ומקומות לינה, ועם כל זה בכל קושי קטן שמתעורר עבודת ה' שלנו מתערערת. עלינו ללמוד וללמד את דורותינו הבאים אחרינו ממסירות הנפש של היהודים בזמן השואה.
אנשים שחוו את השואה האיומה העידו כי כל מסירות נפש שהם זכו לעמוד בה בגבורה, העצימה את רוחם יותר ויותר בתעצומות וכוחות בלתי נדלים. מסופר על חבורת בני עלייה בראשות המשפיע ר' גדל אייזנר זצ"ל שהעפילו באניית מעפילים באמצעה של המלחמה, ועגנו בחופי ארץ הקודש בעיצומה של שבת קודש, ומכיון שלא ידעו אם מותר להם לרדת לחוף נותרו על האניה.
הסובבים כולם העתירו בהם שיירדו טרם יבואו הבריטים ויפוצצו את האנייה, אך הם נשארו על הסיפון וערכו סעודה שלישית בהתרוממות הנפש ובשירי דבקות וגעגועים. כי זה מה שיהודים עושים בזמן של מסירות נפש, משוררים שירים לה' יתברך ומקיימים את רצונו בחדוה ובשמחה, בגיל ורנן.
זה מה שעלינו להקנות לדורותינו אחרינו, וזה מה שהחבורות מקנות לנו. הרבי הקדוש מבעלזא זי"ע אמר להרה"ק ה'אמרי אמת' מגור 'החסידים שלך עשו קידוש השם', הם למדו בשואה במסירות נפש ונשארו דבקים עד טיפת דמם האחרונה וכל זאת בזכות האחדות והחברות בחבורה שמקנה כוחות גם בזמני חולשה.
הנוכחים צפו בסרטונים נוספים ומרגשים על שמירת שבת וקיום מצוות במסירות נפש בזמן המלחמה האיומה. ושמעו הדרכה כיצד להנחיל זאת לדורות הבאים באווירה חסידית בשמחה ושירים.
לאחר ההרצאה המרתקת, זכו הנאספים לשמוע את סיפורו האישי והמחזק של הרב ישראל קפלר שברוב כשרון היטיב דבר בליווי כלי שיר ונגינה. הרב קפלר תיאר את נסיעתו הראשונה לציון רבינו הקדוש באומן, המניעות והקשיים ופתיחת הלב והחיבור לעבודה הפנימית.
כן חיזק את הנוכחים במעלת כוח הניגון והזמרה, וסגוליות ההתבודדות והדיבור לה'. שכל אלה מסוגלים לקרב את האדם לפסגות רמות ונשגבות מאוד.
את הכנס כיבד בהשתתפות הרה"ח משה צנעני שליט"א שהגיע במסירות נפש לחזק את הנוכחים, ודיבר על החשיבות של אחדות בין בני הקהילה בעין טובה ורוח נדיבה. הרב צנעני אמר כי למרות שאצל מורנו הרב שליט"א אנו רואים שהוא עובד את ה' בהתלהבות בכל מצב ובכל זמן, ואינו זקוק לסביבה תומכת ובני חבורה לחיזוק עבודתו, אך אנו פשוטי עם זקוקים גם זקוקים לחבורה ותמיכה בכל עת.
אנשים סבורים כי כאשר יעבודו את קונם לבד, הם יעפילו למקומות גבוהים יותר. אך הניסיון מוכיח כי מי שעבד את ה' לעצמו, לא החזיק בזה לאורך זמן. מה שאין כן מי שמאוגד עם חבורה ומקבל כל העת חיזוקים וכוחות מהחברים, מחזיקים קבלותיו ועבודתו לאורך ימים ושנים.
הרב צנעני האריך בגודל מעלת תפילה בהתלהבות כמקובל מרבינו ז"ל שמי שקשה עליו התפילה, ידמה בנפשו שירד לעולם בגלגול לתקן את תפילת 'הודו עד ברוך שאמר', ולאחר מכן ידמה בנפשו שעליו לתקן רק מ'ברוך שאמר עד אשרי' וכן הלאה על זה הדרך.
אחר הרחיב אודות הנחיצות לעין טובה ומאור הפנים שישרור בין אברכי הקהילה. כי עבודת ה' עם עין טובה היא נעלית הרבה יותר ומקובלת ומרוצה יותר למעלה.
לאחר מכן כובד מנהל המוסדות הרב נתן חנניה הי"ו שסיקר בפני אברכי הקהילה את מערך ההתאחדות, וכן הרחיב על התוכניות לעתיד בארגון כנסים לנשות הקהילה וכן הקמת עזר ליולדות, והקמת מערך שיעורים לאברכי הקהילה בנושא חינוך הילדים ושלום בית.
לאחר מכן זכו הנוכחים לצפות בהקרנת שיעור ממורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, שהאריך בדברי קדשו על מעלת שבט זבולון שמוזכרים בנביא בהפטרת פרשת בשלח.
מורנו הרב האריך לבאר מדוע לקחה יעל להריגת סיסרא את יתד האוהל למרות הסיכון שהוא יתעורר, ולא לקחה סכין או חרב.
משום שאלו הם כלי מלחמה ודרכו שלא אדם לצאת מלחמה, אם כן אלו הם כלי גבר. ויעל לא רצתה שהנס ייעשה על ידי איסור 'לא תלבש', ולכן מסרה את נפשה והרגה את סיסרא עם יתד ולא עם חרב.
אחר אמר הרב שמשבט זבולון אנו למדים שצריך לעבוד את השם ללא לב. דהיינו בלי חששות ופחדים שמא לא אצליח ושמא אין עבודתי מרוצה. אדרבה, הם הלכו אחרי הצדיק 'דבורה הנביאה' בלב שלם ובאמונה פשוטה ותמימה.
מורנו הרב שליט"א עורר את הנוכחים לחשיבות ההתמדה בלימוד התורה הקדושה, שהיא הבסיס והערובה לכל עבודת ה' שלנו. מי ייתן ונזכה לעבוד את ה' כל ימינו בלב ונפש חפיצה.
עם סיום האירוע חילקו המארגנים למשתתפים מזמרת הארץ, ערכות מיוחדות עם פירות לכבוד ט"ו בשבט. המשתתפים הודו בכל לב להנהלת המוסדות המשקיעה מאמצים רבים לכל אורך השנה ובפרט עתה עם קיום האירוע המיוחד והמחזק, ובראשם להרב נתן חנניה מנהל המוסדות, ולהרב משה מילר על ההפקה המיוחדת והמדהימה עם החשיבה על כל פרט ופרט לרווחת אברכי הקהילה כמו"כ נזכיר את הרב שמעון כהן אשר תרם וסייע רבות לעיצוב והאסטרטגיה של המעמד המפואר.
האברכים יצאו מהכנס שמחים ומרוגשים, פניהם מאירות באור יקרות, מלאים בכלים ועצות נפלאות לחיזוק ועמידה מול כל ניסיונות הדור ותחבולות היצר. אשרי מי שזכה!
לפניכם גלריית תמונות מרהיבה:
