שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
סיפור ההתקרבות המרגש של הרה"ג הרב מיכאל גול שליט"א, ראש ישיבת 'מגיני ארץ' בירושלים ומתלמידיו הוותיקים והמפורסמים של כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. שיחת ההתקרבות הזו היא נדירה מאוד, כפי שמעיד הרב גול בעצמו בהמשך הדברים, "פלא פלאים, הבן שלי תמיד מבקש שאספר את הסיפור ואף פעם עוד לא סיפרתי אותו, כך שלמעשה הם עדיין לא מכירים את הסיפור".
בברסלב לא אמרו תורה ברבים מול פני החברים
פותח הרב גול את הדברים שמסר בכח' אב תשס"ה, "יש סיפור אצל אנ"ש שאחד היה מדבר בפני קהל רק על תנאי שהוא לא רואה את חברו, ר' נחמן מטולצ'ין (הרב נחמן חזן, 1813–1884, תקע"ד-תרמ"ד, היה תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, ושימש כדמות מרכזית בתהליך צמיחתה של חסידות ברסלב באמצע המאה ה-19.) לא היה מסכים לדבר כשהרב ר' נחמן מטשערין (רבי נחמן גולדשטיין, הידוע בשם "ר' נחמן מטשערין", או "בעל הפרפראות", תקפ"ה 1825 – תרנ"ד 1894, היה רבה של העיר טשערין שבאוקראינה, מתלמידיו הקרובים של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, ודמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית לדורות הבאים.) היה נמצא בחדר. אז היה הרב מטשערין היה נכנס בחשאי. מורינו הרב ברלנד אמר פעם על הרב מטשערין שהוא היה הכי למדן בדורו, רק מכיוון שהוא היה חסיד ברסלב אז זה היה הדבר מוחבא."
כל הרהורי התשובה מגיעים מהצדיק
"זה פלא פלאים איך שהצדיק שותל מחשבות אצל האדם. היום אני מתבונן לאחור, הרב'ה אומר, "כל הרהור תשובה בעולם נמשך ממני". אם אדם זוכה מיד מראים לו מאיפה מגיע ההרהור תשובה שלו, ואם לא אז הוא צריך לעבור הרבה מעברים והרבה בירורים עד שהוא מבין שההרהור תשובה הגיע מהצדיק. תמיד מורינו הרב ברלנד מזכיר את זה, שעוברים בירורים עד שמבינים שההרהור תשובה הוא מהצדיק."
אפילו המשפחה הקרובה שלי לא מכירה את סיפור ההתקרבות שלי
"פלא פלאים, הבן שלי תמיד מבקש שאספר את הסיפור ואף פעם עוד לא סיפרתי אותו, כך שלמעשה הם עדיין לא מכירים את הסיפור. סיפור ההתקרבות שלי התחיל דרך אחי הגדול שעוד בהיותנו קטנים היה לו העניין של החיפוש העצמי. ההבדל בינינו היה של שלוש שנים, ובזמן שאחרים היו עסוקים בהבלי העולם הזה, אני הייתי אוזן קשבת אצלו."
אחי התחיל בחיפוש הרוחניות ומשך אותי איתו
"הסיפור מתחיל בתקופת השירות הצבאי של אחי, היה לו בבסיס חבר שעסק בכל מיני מדיטציות ודברים כאלה. אחי נתפס לרעיון בצורה חזקה ומשך אותי יחד איתו. ההבדל היה שהוא נכנס לעניין עם כול הגוף ואילו לי הייתה רתיעה מהנושא. הרגשתי שיש פה איזו נקודת אמת, שכול העולם הזה הוא הבל הבלים ושאדם צריך לשאוף לרוחניות, אבל עדיין היה קשה להתנתק מהגשמיות של העולם."
"אני לא רוצה להאריך בזה, כמו שרבינו אומר שלכול כת וכת יש את השיטות וההסברים שלה, גם פה לא כדאי להאריך בדיבורים עליהם. יש לזה כוח משיכה למי שמחפש רוחניות והיהדות עדיין רחוקה אצלו, כמו שרבינו מדבר על הגשר מעל האוצר בווינה."
בילדותי גדלתי במסגרות דתיות
"למעשה, גדלתי בבית דתי וכול השנים הייתי בבית ספר דתי, ואילו על אחי היה לחץ מצד המורים שיעזוב וילך לתיכון חילוני. הוא היה מאוד מוכשר, ציפו לו עתיד מזהיר והתיכון החילוני היה הכי טוב באותה תקופה. דרך אגב, שמעתי שאותו מורה שלחץ שהוא יעבור לתיכון החילוני קיבל את המחלה. ההורים שלי חששו מזה, אבל הוא אמר להם שאין מה לדאוג, 'יש לכם ילד חכם וחזק שלא יהיה מושפע לרעה', הוא שכנע אותם. אבל, באמת, איך ילד בן 14, תם ופשוט יכול להתמודד עם כמות אדירה של נוער בגימנסיה הרצליה שמגיע מבתים משכילים כאלה?!"
"אחרי שהורי ראו את ההשפעה הרוחנית אצל אחי, אותי הם כבר לא הסכימו להעביר. בכל אופן, זה שגדלנו בבית דתי, כביכול ידענו מהתפילה ולא היה יותר מידי מה לחדש לנו, ופתאום שמענו על כאלה חידושים רוחניים וזה משך את אחי מאוד חזק. ההורים שלי לא התייחסו לזה כ"כ עד שהתפרסמו דברים שאמר הרב עובדיה ופתאום הם הבינו שזה לא תמים כמו שזה נשמע."
"אני זוכר שלקחנו את אימי פעם אחת להרצאה, היא רק התיישבה ונרדמה עד הסוף. בסוף הערב, כאשר המרצה האחרון סיים לדבר היא פתחה את העיניים. אנחנו הרגשנו אז לא נעים, אבל בדיעבד הבנתי שהיה לה זכות אבות לא לשמוע את כל השטויות שדיברו שם."
התערבות עליונה עוזרת לנו בדרך
"פתאום הצטרפו כל מיני ענייניים שמימיים לעניין, אבא של אימי הגיע אליה בחלום ואמר לה, בכל הבתיי כנסיות יש רעש גדול ומתפללים, אז למה היא לא מתפללת על מה שקורה עם ילדיך? הדבר עורר מאוד את אימי לתפילה על הנושא. אצל אבי היה ממש פלאי פלאים בעניין, אדם אחד הפנה אותו ל'יד לאחים' בנוגע לנושא, אך שם אמרו לו שהם מתעסקים יותר עם ילדים קטנים, בשיבוצם לישיבות ותלמודי תורה ולא עם בחורים. אני זוכר איך אבי נשבר מזה, הוא נשען על המזוזה עם דמעות ואמר, 'ריבונו של עולם גם פה סגרת לי את הדלת?"
תפילה ראשונה בחיים מעומק הלב
"נקודה שנייה הייתה, כאשר אני הייתי אמור להיות ישן, אך שמעתי איך אימי מתחננת לאחי שיעזוב את המקום בו הוא נמצא (באותו זמן הוא כבר היה נשוי), אך הוא אמר לה שהוא רק מחפש את האמת. 'אדרבא, תשכנעי אותי שהאמת במקום אחר ואני אלך', הוא אמר לה. אימי החלה לשכנע אותו שאנחנו יהודים, אני זוכר שזו הייתה הפעם הראשונה שפניתי לה' מעומק הלב. כל החיים שלי התפללתי שחרית, מנחה וערבית, אבל אף פעם לא הרגשתי את עצמי מתפלל אל ה'. אני זוכר איך הסתובבתי ופניתי לה' מעומק ליבי ובבכי ביקשתי שיראה לי את האמת בעולם, לאן צריך להתקרב. אפילו לא קישרנו את זה ליהדות, דיברנו על זה שצריך להתקרב לאדם השלם, ככה קראנו לזה אז."
